אור ברסלב

ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ז

פרק ו

משנה א

הָאוֹכֵל תְּרוּמָה מֵזִיד. בְּלֹא הַתְרָאָה, דְּאִלּוּ אִתְרוּ בֵיהּ לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם. וְאַף עַל גַּב דִּבְלֹא הַתְרָאָה חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת מִן הַתַּשְׁלוּמִין:

וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ. דְּלֹא חִיְּבָה תּוֹרָה חֹמֶשׁ אֶלָּא לָאוֹכֵל תְּרוּמָה בִּשְׁגָגָה:

הַתַּשְׁלוּמִין חֻלִּין. דְּתַשְׁלוּמִין דְּשׁוֹגֵג בִּלְבָד קָרִינְהוּ רַחֲמָנָא קֹדֶשׁ, כְּדִכְתִיב וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל תַּשְׁלוּמִין דְּמֵזִיד חֻלִּין הֵן, וְהוֹאִיל וְהֵן חֻלִּין אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחֹל מוֹחֵל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּתַשְׁלוּמִין שֶׁל שׁוֹגֵג שֶׁאִם רָצָה לִמְחֹל אֵינוֹ מוֹחֵל, מִפְּנֵי שֶׁהֵן קֹדֶשׁ:

משנה ב

בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל. וַאֲסוּרָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה:

מְשַׁלֶּמֶת אֶת הַקֶּרֶן. כְּדִין גּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, אֲבָל לֹא חֹמֶשׁ, דְּכֹהֶנֶת הִיא, וּכְתִיב (ויקרא כב) וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ, יָצְאָה זֹאת שֶׁאֵינָהּ זָרָה וְאֶפְשָׁר לָהּ שֶׁתָּשׁוּב לְבֵית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ וּתְהֵא מֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה:

וּמִיתָתָהּ בִּשְׂרֵפָה. אִם זָנְתָה תַּחַת בַּעְלָהּ יִשְׂרָאֵל, כְּדִכְתִיב (ויקרא כא) וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת וְכוּ', כָּל שֶׁהִיא בַּת כֹּהֵן, לֹא שְׁנָא אֵשֶׁת כֹּהֵן וְלֹא שְׁנָא אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף:

נִשֵּׂאת לְאֶחָד מִכָּל הַפְּסוּלִים. כְּגוֹן חָלָל נָתִין וּמַמְזֵר, מְשַׁלֶּמֶת קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, שֶׁהֲרֵי נִתְחַלְּלָה בְּבִיאָתוֹ וְאֵינָהּ רְאוּיָה עוֹד לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה וַהֲרֵי הִיא כְזָרָה:

וּמִיתָתָהּ בְּחֶנֶק. דִּכְתִיב וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת, מִי שֶׁרְאוּיָה לַחֲזֹר לְבֵית אָבִיהָ אִלְמָלֵא זְנוּת זֶה הִיא בִשְׂרֵפָה, יָצְתָה נִבְעֶלֶת לְפָסוּל לָהּ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַחֲזֹר לְבֵית אָבִיהָ, שֶׁזּוֹ אֵינָהּ בִּשְׂרֵפָה:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים וְכוּ'. דְּלֹא הַוְיָא זָרָה עַד שֶׁתְּהֵא זָרָה מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד סוֹפָהּ, וְזוֹ הוֹאִיל וּכְבָר אָכְלָה בִּתְרוּמָה אֵינָהּ מְשַׁלֶּמֶת אֶת הַחֹמֶשׁ:

וּמִיתָתָהּ בִּשְׂרֵפָה. וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כְּתִיב, מִכָּל מָקוֹם. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

משנה ג

הַמַּאֲכִיל אֶת בָּנָיו קְטַנִּים. דְּלָאו בְּנֵי חִיּוּבָא נִינְהוּ, וַעֲבָדָיו אֲפִלּוּ גְדוֹלִים:

וּתְרוּמַת חוּץ לָאָרֶץ. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְדַמַּעַת, אֵין מוֹסִיפִין חֹמֶשׁ עָלֶיהָ:

משנה ה

לְתוֹךְ שֶׁל תְּרוּמָה נָפְלָה. וְשֶׁל חֻלִּין מֻתֶּרֶת. וְדַוְקָא בִּשְׁתֵּי קֻפּוֹת אַחַת שֶׁל חֻלִּין וְאַחַת שֶׁל תְּרוּמָה, תָּלִינַן תְּרוּמָה לְתוֹךְ תְּרוּמָה נָפְלָה, שֶׁיֵּשׁ הֶתֵּר לִשְׁתֵּי הַקֻּפּוֹת. אֲבָל אַחַת חֻלִּין וְאַחַת טֶבֶל אוֹ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, לֹא תָלִינַן שֶׁנָּפְלָה הַתְּרוּמָה לַטֶּבֶל כְּדֵי לְהַתִּיר הַחֻלִּין, מֵאַחַר שֶׁהַטֶּבֶל נִדְמַע וְנֶאֱסַר, דְּמַאי חָזֵית לֶאֱסֹר קֻפָּה זוֹ יוֹתֵר מִזּוֹ. וְכֵן טְמֵאָה וּטְהוֹרָה תָּלִינַן בַּטְּמֵאָה, אוֹ מְדֻמַּעַת וְשֶׁאֵינָהּ מְדֻמַּעַת תָּלִינַן בַּמְּדֻמַּעַת. כְּלָלָא דְמִלְּתָא, כָּל הֵיכָא דְּאַחַת אֵינָהּ מִתְקַלְקֶלֶת, תָּלִינַן בָּהּ:

אָכַל אַחַת מֵהֶן פָּטוּר. דְּשֶׁמָּא שֶׁל חֻלִּין אָכַל:

וְחַיֶּבֶת בְּחַלָּה. דְּסָפֵק חֻלִּין הִיא:

וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר. דְּכֵיוָן דְּלֹא יְדִיעַ הֲוָה לֵיהּ כִּמְדֻמָּע דְּפָטוּר מִן הַחַלָּה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּכָל הַנֵּי תְּלָתָא בָּבֵי דְמַתְנִיתִין:

אָכַל. אָדָם אַחֵר אֶת הַשְּׁנִיָּה, פָּטוּר:

כַּקְּטַנָּה שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. לְהָקֵל:

משנה ו

אֵינָהּ מְדַמַּעַת. דְּשֶׁמָּא הַיְנוּ אוֹתָהּ שֶׁל חֻלִּין:

משנה ז

זָרַע אַחַת מֵהֶן פָּטוּר. שֶׁהַזּוֹרֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה בְּשׁוֹגֵג צָרִיךְ לְהַפֵּךְ אֶת הַקַּרְקַע, וְאִם לֹא הִפֵּךְ, הַגִּדּוּלִים תְּרוּמָה, וְהָכָא פָּטוּר, דִּכְחֻלִּין הֵם:

בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה. כְּגוֹן חִטִּים וּשְׂעוֹרִים, מֻתָּר לְזָרִים, דְּאֵין זוֹ תְּרוּמָה וַדַּאי, וְחָשְׁבִינַן לַהּ כְּגִדּוּלֵי [מְדֻמָּע] דִּתְנַן לְקַמָּן בְּפֶרֶק ט'‏ שֶׁהֵן חֻלִּין:

בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה. כְּגוֹן שׁוּם וּבְצָלִים, אָסוּר, וְאַף עַל גַּב דְּחָשְׁבִינַן לֵיהּ כִּמְדֻמָּע וְלֹא כִתְרוּמָה, בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה יֵשׁ לְהַחְמִיר טְפֵי:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה