אור ברסלב

ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ו

פרק ה

משנה א

הָאוֹכֵל תְּרוּמָה שׁוֹגֵג מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ. כְּדִכְתִיב (ויקרא כב) כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִּׁיתוֹ עָלָיו. וְהַחֹמֶשׁ הוּא רְבִיעִית מַה שֶּׁאָכַל, כְּגוֹן אִם אָכַל תְּרוּמָה שֶׁשָּׁוָה דִּינָר מְשַׁלֵּם דִּינָר וּרְבִיעַ, שֶׁהֵם בֵּין הַכֹּל חֲמִשָּׁה רְבִיעִיּוֹת דִּינָר, נִמְצָא הַקֶּרֶן עִם חֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה. וְכָל חֳמָשִׁים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה כָּךְ הֵם:

אֶחָד הַשּׁוֹתֶה. יַיִן:

וְאֶחָד הַסָּךְ. שֶׁמֶן. דִּשְׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה דִּכְתִיב (דברים יד) בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְאָכַלְתָּ שָׁם. וְסִיכָה כִּשְׁתִיָּה דִּכְתִיב (תהלים קט) וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו:

וְחֹמֶשׁ חֻמְשָׁהּ. שֶׁאִם אָכַל תְּרוּמָה וְשִׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, וְחָזַר וְאָכַל תַּשְׁלוּמֵי הַחֹמֶשׁ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ עַל אוֹתוֹ חֹמֶשׁ:

אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תְּרוּמָה. שֶׁהַתְּרוּמָה לַכֹּהֵן, וְתַשְׁלוּמֵי מַה שֶּׁאָכַל הֵם חוֹב עָלָיו, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְרֹעַ חוֹבוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר:

אֶלָּא חֻלִּין מְתֻקָּנִים. שֶׁהִפְרִישׁוּ מֵהֶן תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, דְּרַחֲמָנָא אָמַר (ויקרא כב) וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ, דָּבָר הָרָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ. וְחֹמֶשׁ נַמִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת מֵחֻלִּין מְתֻקָּנִים, דִּכְתִיב (שם) וְיָסַף חֲמִשִּׁיתוֹ עָלָיו, מְלַמֵּד שֶׁחֻמְּשׁוֹ כְּמוֹתוֹ:

וְהֵן נַעֲשִׂין תְּרוּמָה. אוֹתָן חֻלִּין מְתֻקָּנִים:

וְהַתַּשְׁלוּמִין תְּרוּמָה. שֶׁאִם חָזַר וְאָכַל בְּשׁוֹגֵג אוֹתָן חֻלִּין שֶׁנִּשְׁתַּלְּמוּ, מַה שֶּׁחוֹזֵר וּמְשַׁלֵּם תַּחְתֵּיהֶן גַּם הֵם נַעֲשִׂין תְּרוּמָה:

אֵינוֹ מוֹחֵל. דְּכֵיוָן דִּגְזֵרַת הַכָּתוּב הִיא דְּחַיָּב לְשַׁלֵּם דָּבָר הָרָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְטֹר עַצְמוֹ בְּדָמִים, אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בַּבְּעָלִים:

משנה ב

בַּת יִשְׂרָאֵל. שֶׁהִפְרִישָׁה תְּרוּמָה וְלֹא נָתְנָה אוֹתָהּ לַכֹּהֵן וַאֲכָלָתָהּ שׁוֹגֵג:

וְאַחַר כָּךְ נִשֵּׂאת לַכֹּהֵן. וַהֲרֵי הִיא רְאוּיָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, דְּאֵשֶׁת כֹּהֵן אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה:

מְשַׁלֶּמֶת קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לְעַצְמָהּ. שֶׁהֲרֵי אִם הָיְתָה אוֹתָהּ תְּרוּמָה שֶׁאָכְלָה עַכְשָׁיו בְּעַיִן לֹא הָיְתָה חַיֶּבֶת לִתְּנָהּ לַכֹּהֵן, דְּהִיא נַעֲשֵׂית כֹּהֶנֶת בְּנִשּׂוּאֶיהָ, הִלְכָּךְ עַתָּה נַמִּי הַתַּשְׁלוּמִים הֵן שֶׁלָּהּ:

מְשַׁלֶּמֶת קֶרֶן לַבְּעָלִים. כְּדִין גּוֹזֵל חֲבֵרוֹ, אֲבָל הַחֹמֶשׁ תְּעַכֵּב לְעַצְמָהּ:

משנה ג

הוּא מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן. דְּמֵי תְרוּמָה, כְּדִין גּוֹזֵל, שֶׁהֲרֵי הוּא נַעֲשָׂה גַּזְלָן עָלֶיהָ:

וְהֵן מְשַׁלְּמִין אֶת הַחֹמֶשׁ. עֲוֹן אֲכִילָתָן בְּשׁוֹגֵג, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ אֶלָּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְסָךְ עַצְמוֹ, אֲבָל הַמַּזִּיק אֶת הַתְּרוּמָה אֵינוֹ מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ, דִּכְתִיב (ויקרא כב) וְאִישׁ כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ, פְּרָט לְמַזִּיק:

הֵן מְשַׁלְּמִין קֶרֶן וְחֹמֶשׁ. חֻלִּין מְתֻקָּנִים, וְיֵעָשׂוּ תְרוּמָה, וְהוּא מְשַׁלֵּם לָהֶם דְּמֵי חֻלִּין שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַאֲכִילָן. וְאִיכָּא בֵּינַיְהוּ דִּלְרַבִּי מֵאִיר אֵין הַמַּאֲכִיל מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי תְרוּמָה, וּלְרַבָּנָן מְשַׁלֵּם דְּמֵי חֻלִּין:

משנה ד

דְּמֵי תְרוּמָה. שֶׁאֵין דָּמֶיהָ יְקָרִים כְּחֻלִּין:

קֶרֶן וְחֹמֶשׁ מִן הַחֻלִּין. וְהֵן נַעֲשִׂין תְּרוּמָה, כְּדִין כָּל אוֹכֵל תְּרוּמָה בִּשְׁגָגָה:

וְקֶרֶן דְּמֵי תְרוּמָה. מִשּׁוּם כֶּפֶל לַגַּנָּב:

תְּרוּמַת הֶקְדֵּשׁ. שֶׁהִקְדִּישׁ הַכֹּהֵן תְּרוּמָה לְבֶדֶק הַבַּיִת:

שְׁנֵי חֳמָשִׁים. חַד מִשּׁוּם אוֹכֵל תְּרוּמָה, וְחַד מִשּׁוּם נֶהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ. אֲבָל כֶּפֶל בְּהֶקְדֵּשׁ לֵיכָּא, דִּכְתִיב (שמות כב) יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ, וְלֹא לַהֶקְדֵּשׁ:

משנה ה

מִן הַלֶּקֶט מִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה. מִשּׁוּם דְּאֵין בָּהֶם זִיקַת תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, הִלְכָּךְ לֹא הֲוֵי בִּכְלַל דָּבָר הָרָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ. וְלֹא דָמִי לְחֻלִּין מְתֻקָּנִים, דְּהַנְהוּ הָיוּ רְאוּיִן לִהְיוֹת קֹדֶשׁ קֹדֶם שֶׁנִּתְקְנוּ, אֲבָל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה מֵעוֹלָם לֹא נִרְאוּ לִהְיוֹת קֹדֶשׁ:

וּמִן הַהֶפְקֵר. לְאַחַר שֶׁזָּכָה בוֹ:

וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ. וְאַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא הֲוֵי כְּחֻלִּין הַמְתֻקָּנִים, כֵּיוָן דְּקֹדֶם שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ לֹא חָזֵי, הַשְׁתָּא נַמִּי לֹא חָזֵי:

שֶׁאֵין הֶקְדֵּשׁ פּוֹדֶה הֶקְדֵּשׁ. וְאֵלּוּ חֲשׁוּבִים כְּהֶקְדֵּשׁ קֹדֶם שֶׁנִּפְדּוּ, וְאֵין אָדָם יָכוֹל לִפְטֹר עַצְמוֹ בְּמָמוֹן גָּבוֹהַּ. וְסָבַר רַבִּי מֵאִיר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא, וְכֵיוָן דְּקֹדֶם שֶׁנִּפְדּוּ לֹא חָזוּ תּוּ לֹא חָזוּ לְאַחַר שֶׁנִּפְדּוּ:

וַחֲכָמִים מַתִּירִין בָּאֵלּוּ. בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

משנה ו

שֶׁיְּשַׁלֵּם מִן הַיָּפֶה עַל הָרָע. כְּגוֹן שֶׁאָכַל גְּרוֹגָרוֹת, וּלְפִי מִדָּה שֶׁאָכַל גְּרוֹגָרוֹת יְשַׁלֵּם תְּמָרִים, וְלֹא לְפִי דָמִים, דְּכֵיוָן דִּבְזוּזָא אָכַל וּבְזוּזָא מְשַׁלֵּם, מַאי נַפְקָא מִנָּהּ שֶׁיְּשַׁלֵּם מִן הַיָּפֶה עַל הָרָע. וְאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דַּאֲפִלּוּ לְפִי דָמִים מָצִינַן לְמֵימַר דְּאִי אָכַל מִידֵי דְּלֹא קָפַץ עָלֵיהּ זָבֵינָא מְשַׁלֵּם מִידֵי דְקָפַץ עָלֵיהּ זָבֵינָא:

לְפִיכָךְ. שֶׁאֵין יָכוֹל לְשַׁלֵּם מִמִּין אַחֵר, אִם אָכַל קִשּׁוּאִים שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית וְאֵין קִשּׁוּאִים שֶׁל אוֹתָהּ שָׁנָה מְצוּיִים עוֹד, שֶׁכְּבָר נִתְקַשּׁוּ וְלֹא חָזוּ לַאֲכִילָה, וּמִין אַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁלֵּם, צָרִיךְ לְהַמְתִּין לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית וִישַׁלֵּם מִקִּשּׁוּאִין שֶׁל מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, דְּמִשֶּׁל שְׁבִיעִית אָסוּר לִפְרֹעַ חוֹבוֹ, דְּדָמֵי לִסְחוֹרָה:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה