ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ח
תְּאֵנִים שְׁחוֹרוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַלְּבָנוֹת. תְּאֵנָה שֶׁל תְּרוּמָה, שְׁחוֹרָה אוֹ לְבָנָה, שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה תְּאֵנִים שֶׁל חֻלִּין, חֶצְיָן שְׁחוֹרוֹת וְחֶצְיָן לְבָנוֹת, כֻּלָּן מִצְטָרְפִין לְבַטְּלָהּ, שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה הָיָה דוֹרְסָן וּמְעָרְבָן הַכֹּל בְּיַחַד. וְאִם שְׁחוֹרָה נָפְלָה, מַעֲלֶה אַחַת מִן הַשְּׁחוֹרוֹת, וְאִם לְבָנָה, מַעֲלֶה אַחַת מִן הַלְּבָנוֹת, וְהַשְּׁאָר חֻלִּין כְּשֶׁהָיוּ:
עִגּוּלֵי דְּבֵלָה. דְּבֵלוֹת תְּאֵנִים הַנִּדְרָסִים בְּעִגּוּל, גְּדוֹלִים מַעֲלִים אֶת הַקְּטַנִּים, אִם יֵשׁ שָׁם חֲמִשִּׁים עִגּוּלִים קְטַנִּים וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה עִגּוּלִים גְּדוֹלִים, וְאֶחָד מִן הַגְּדוֹלִים כִּשְׁנַיִם מִן הַקְּטַנִּים, וְנָפַל לְתוֹכָן עִגּוּל קָטָן שֶׁל תְּרוּמָה, מְסַיְּעוֹת כֻּלָּן לְבַטֵּל. וְכֵן עִגּוּלִים וּמַלְבְּנִים. עִגּוּלִים הֵם הַנִּדְרָסוֹת בְּעִגּוּל, מַלְבְּנִים, תְּאֵנִים הַנִּדְרָסוֹת בְּצוּרַת רִבּוּעַ כְּמִין דְּפוּס שֶׁעוֹשִׂים בּוֹ הַלְּבֵנִים מְרֻבָּעוֹת:
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר. אִם שְׁחוֹרָה נָפְלָה הַשְּׁחוֹרוֹת אֲסוּרוֹת, וְאִם לְבָנָה נָפְלָה הַלְּבָנוֹת אֲסוּרוֹת, וְכֵן בִּגְדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְעִגּוּלִים וּמַלְבְּנִים, הַדּוֹמִין לְאוֹתָהּ שֶׁנָּפְלָה אֲסוּרִים:
בְּיָדוּעַ מַה נָּפְלָה. שְׁחוֹרָה אוֹ לְבָנָה, אֵין מַעֲלוֹת, לְפִי שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכֹל הָאֲחֵרוֹת, וְכֵיוָן דְּמֻתָּרוֹת הֵן אֵין מְסַיְּעוֹת לְבַטֵּל. אֲבָל אִם אֵין יָדוּעַ אִם שְׁחוֹרָה נָפְלָה אוֹ לְבָנָה נָפְלָה, כֵּיוָן דְּכֻלָּן בְּסָפֵק אִסּוּר, מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: