ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
כְּדַעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. לְפִי שֶׁיֵּשׁ תּוֹרֵם בְּעַיִן יָפָה, וְיֵשׁ בְּעַיִן רָעָה, וְיֵשׁ בְּבֵינוֹנִית:
פִּחֵת עֲשָׂרָה. וְתָרַם מֵאַרְבָּעִים:
אוֹ הוֹסִיף עֲשָׂרָה. וְתָרַם מִשִּׁשִּׁים:
תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. דְּכֵיוָן דִּבְאֶחָד מִשִּׁעוּרֵי חֲכָמִים תָּרַם, יָכוֹל לְמֵימַר לֵיהּ אֲנָא לְהָכִי אֲמַדְתִּיךָ:
וְאִם נִתְכַּוֵּן לְהוֹסִיף. שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וּבְמִתְכַּוֵּן הוֹסִיף, אֲפִלּוּ אֶחָד, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה: