ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ב
בַּמְּגוּרָה. בָּאוֹצָר, כְּדִכְתִיב (חגי ב) הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה:
וְנָתַן סְאָה לְבֶן לֵוִי. מַתְנִיתִין אַיְרֵי בְּפוֹעֵל חָבֵר הַבָּא לִסְעֹד אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת וְאֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, וְרָאָה הַפּוֹעֵל אֶת בַּעַל הַבַּיִת נוֹתֵן מִמְּגוּרָתוֹ סְאָה לְבֶן לֵוִי וּסְאָה לְעָנִי. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר דְּאוֹתוֹ פּוֹעֵל יָכוֹל לֶאֱכֹל מִן הַמְּגוּרָה שְׁמֹנֶה סְאִים, דְּמִסְּתָמָא בְּתוֹרַת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן נָתַן לַלֵּוִי וּבְתוֹרַת מַעֲשַׂר עָנִי נָתַן לֶעָנִי, וַהֲרֵי יֵשׁ כָּאן שְׁמֹנֶה סְאִים מְתֻקָּנִים וּמְעַט יוֹתֵר. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאָהוּ מַפְרִישׁ תְּרוּמָה גְדוֹלָה, לֹא נֶחְשְׁדוּ עַמֵּי הָאָרֶץ עַל הַתְּרוּמָה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא הִפְרִישׁ בַּעַל הַבַּיִת אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. סְעֻדָּה זוֹ שֶׁרוֹצֶה הַפּוֹעֵל לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ, וְהַשְּׁאָר מַתָּנָה בְּעַלְמָא הוּא דְּיָהֵיב לַלֵּוִי וְלֶעָנִי, הִלְכָּךְ אֵין הַפּוֹעֵל יָכוֹל לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ עַד שֶׁיִּכְלוּ שְׁמֹנֶה סְאִין כְּדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, אֶלָּא אוֹתָהּ סְעֻדָּה שֶׁהָיָה לוֹ לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ וְתוּ לֹא. פֵּרוּשׁ אַחֵר וְנָתַן סְאָה לְבֶן לֵוִי וּסְאָה לְעָנִי וְהָלְכוּ לָהֶם, וּכְשֶׁבָּא לְהַפְרִישׁ שְׁמֹנֶה סְאִין מִן הַמְּגוּרָה וְלֶאֱכֹל אוֹתָם עַל סְמַךְ הַשְּׁנֵי סְאִין שֶׁנָּתַן לְבֶן לֵוִי וְלְעָנִי וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם אוֹתָן שְׁנֵי סְאִין קַיָּמִים אִם לָאו, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מַפְרִישׁ שְׁמֹנֶה סְאִין וְאוֹכְלָן עַל סְמַךְ אוֹתָן שְׁנֵי סְאִין שֶׁנָּתַן לְבֶן לֵוִי וְלְעָנִי בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מַפְרִישׁ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן הַקַּיָּמִים, אִם כָּל הַשְּׁנֵי סְאִין קַיָּמִים מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן שְׁמֹנֶה סְאִין וּמְעַט יוֹתֵר, וְאִם אֵין קַיָּמִים אֶלָּא חֶצְיָן אֵינוֹ מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶם אֶלָּא אַרְבַּע סְאִין, לְפִי חֶשְׁבּוֹן מַה שֶּׁנִּמְצָא מֵהֶן קַיָּמִים כָּךְ מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶם וְלֹא יוֹתֵר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: