ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ה
קָרָא שֵׁם. וְצָרִיךְ לִתְרֹם וּלְעַשֵּׂר מִתּוֹכוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְרִישׁ עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר. וְאַף עַל גַּב דְּרַחְמָנָא קַרְיֵהּ לִתְרוּמָה רֵאשִׁית וּבָעִינַן שֶׁיִּהְיוּ שְׁיָרֶיהָ נִכָּרִים, כֵּיוָן דְּאָמַר בְּתוֹכוֹ, מַשְׁמַע בְּאֶמְצַע הַכְּרִי תְּהֵא הַתְּרוּמָה, וְהָא אִיכָּא סְבִיבָיו שֶׁהֵם שְׁיָרֶיהָ נִכָּרִים:
עַד שֶׁיֹּאמַר בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ. אַף עַל גַּב דִּבְתוֹכוֹ מַשְׁמַע בְּאֶמְצָעִיתוֹ, לֹא הֲוֵי מָקוֹם מְסֻיָּם, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ לֹא אָמַר כְּלוּם עַד שֶׁיֹּאמַר בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ. וְכֵן הֲלָכָה:
תְּרוּמַת הַכְּרִי מִמֶּנּוּ עָלָיו קָרָא שֵׁם. דְּלֹא בָעִינַן שְׁיָרֶיהָ נִכָּרִים:
עִשּׂוּר מַעֲשֵׂר זֶה וְכוּ'. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב פָּלֵיג אַרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר זֶה בְּתוֹךְ הַכְּרִי קָרָא שֵׁם, וְקָאָמַר דִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר זֶה בְּתוֹכוֹ קֹדֶם שֶׁהֻפְרַשׁ הַמַּעֲשֵׂר לֹא קָרָא שֵׁם, אֲבָל לְאַחַר שֶׁהֻפְרַשׁ הַמַּעֲשֵׂר אִם אָמַר תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו קָרָא שֵׁם. וְלֵית הִלְכְתָא כְּחַד מִנַּיְהוּ אֶלָּא כַּחֲכָמִים בִּלְבָד: