ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ד
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. הָא דְפָלֵיג רַבִּי עֲקִיבָא לְעֵיל וְאָמַר תְּרוּמַת שְׁנֵיהֶם תְּרוּמָה:
בְּשֶׁלֹּא דִבֵּר. שֶׁלֹּא נָטַל רְשׁוּת מֵחֲבֵרוֹ לִתְרֹם אֶלָּא תָּרַם מִדַּעְתּוֹ:
אֲבָל הִרְשָׁה. שֶׁנָּתַן בַּעַל הַבַּיִת רְשׁוּת לִתְרֹם, תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה:
בִּטֵּל. אִם לְאַחַר שֶׁמִּנָּה שָׁלִיחַ לִתְרֹם בִּטֵּל שְׁלִיחוּתוֹ לְאַחַר שֶׁהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ מִלְּפָנָיו:
חוּץ. בְּעָלִים עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁהִשְׂכִּירוּ פּוֹעֲלִים חֲבֵרִים כְּדֵי לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה בְּטָהֳרָה, רַשָּׁאִים לִתְרֹם עַד שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בוֹ הַבְּעָלִים עַמֵּי הָאָרֶץ וִיטַמְּאוּ אֶת הַתְּרוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְטַמְּאִים אֶת הַגַּת, שֶׁהַבְּעָלִים עַמֵּי הָאָרֶץ מִיָּד כְּשֶׁהִתְחִילוּ הַדּוֹרְכִים לִדְרֹךְ וְהָלְכוּ בַגַּת שְׁתִי וָעֵרֶב אֵינָם נִזְהָרִים יוֹתֵר מִלִּגַּע בְּגִתָּן וּמְטַמְּאִים אוֹתָהּ, לְפִי שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים שֶׁמִּיָּד כְּשֶׁהִתְחִילוּ לִדְרֹךְ הִפְרִישׁוּ הַחֲבֵרִים תְּרוּמָה גְדוֹלָה. הִלְכָּךְ מַפְרִישִׁים הַחֲבֵרִים הַדּוֹרְכִים מִן הַיַּיִן כְּדֵי שִׁעוּר תְּרוּמָה הַצְּרִיכָה לְכָל הַגַּת מִיָּד כְּשֶׁהָלְכוּ בָהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, שֶׁאִם יָבֹאוּ בְּעָלִים וִיטַמְּאוּ הַגַּת קֹדֶם שֶׁיִּגְמְרוּ יֵשׁ לָהֶן יַיִן מְזֻמָּן לְהַפְרִישׁ עַל הַכֹּל בְּטָהֳרָה: