ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ג
תְּרוּמַת שְׁנֵיהֶם תְּרוּמָה. הַיְנוּ דִתְרוּמַת כָּל אֶחָד מֵהֶן חֶצְיָהּ תְּרוּמָה וְחֶצְיָהּ חֻלִּין, נִמְצָא כְּשֶׁתָּרְמוּ שְׁנֵיהֶם מֵחֲמִשִּׁים סְאִין זֶה סְאָה וְזֶה סְאָה, שֶׁלֹּא קָדְשָׁה תְּרוּמָה כִּי אִם חֲצִי סְאָה בְּשֶׁל זֶה וַחֲצִי סְאָה בְּשֶׁל זֶה, כָּל אֶחָד כְּפִי חֶלְקוֹ:
אִם תָּרַם הָרִאשׁוֹן כַּשִּׁעוּר. אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים, כַּשִּׁעוּר שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים, תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, דִּלְפֵרוּשֵׁי מִלְתַיְהוּ דַחֲכָמִים קָאָתֵי. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי אִם תָּרַם הָרִאשׁוֹן כְּשִׁעוּר מַה שֶּׁתָּרַם חֲבֵרוֹ אַחַר כָּךְ תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה, דַּחֲזִינַן דַּהֲוָה נִיחָא לֵיהּ לְהַאִיךְ בַּתְרָאָה בְּמַה שֶּׁתָּרַם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהֲרֵי הָיְתָה דַעְתּוֹ מַסְכֶּמֶת עִמּוֹ בְּשִׁעוּר הַתְּרוּמָה. וּפֵרוּשׁ רִאשׁוֹן נִרְאָה בְּעֵינַי עִקָּר: