ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
לֹא יִתְרֹם. לְכַתְּחִלָּה, דְּצָרִיךְ לְהַשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ כְּשֶׁיְּבָרֵךְ:
חֵרֵשׁ שֶׁדִּבְּרוּ בוֹ חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם וְכוּ'. לָאו כְּלָלָא הוּא, דִּבְרֵישׁ חֲגִיגָה תָּנֵי חֵרֵשׁ, וּמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ בִּכְלָל, וּבְפֶרֶק מִצְוַת חֲלִיצָה לְעִנְיַן חֲלִיצָה:
שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. שֶׁנּוֹלַד חֵרֵשׁ מִמְּעֵי אִמּוֹ, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא שָׁמַע מֵעוֹלָם מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים לוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיְּדַבֵּר: