ברטנורא על משנה תענית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַלֵּל. כְּגוֹן יְמֵי חֲנֻכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַלֵּל וְאֵין בָּהֶם מוּסָף, אוֹתָן שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם לֹא הָיוּ קוֹרִין שׁוּם פָּרָשָׁה בַּשַּׁחֲרִית, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם פְּנַאי לַעֲשׂוֹת מַעֲמָדָם, שֶׁהַהַלֵּל דּוֹחֶה אוֹתָהּ:
קָרְבַּן מוּסָף. רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁיֶּשׁ בּוֹ קָרְבַּן מוּסָף לֹא הָיוּ קוֹרִין שׁוּם פָּרָשָׁה בַּנְּעִילָה. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא הָיוּ קוֹרִין פָּרָשָׁה בַּמּוּסָף עַצְמוֹ וְלֹא בַמִּנְחָה שֶׁהִיא קֹדֶם נְעִילָה, שֶׁקָּרְבַּן מוּסָף הָיָה דוֹחֶה אוֹתָם:
קָרְבַּן עֵצִים אֵין בּוֹ בַמִּנְחָה. כְּלוֹמַר יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ קָרְבַּן עֵצִים כְּדִלְקַמָּן וְאֵין בּוֹ קָרְבַּן מוּסָף, דּוֹחֶה מַעֲמָד שֶׁל מִנְחָה, אֲבָל לֹא שֶׁל נְעִילָה:
כָּךְ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה. קָרְבַּן עֵצִים דּוֹחֶה מַעֲמָד דִּנְעִילָה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁדּוֹחֶה מַעֲמָד דְּמִנְחָה, דְּקָרְבַּן עֲצֵי כֹהֲנִים הָיָה קָרֵב קֹדֶם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְאִם דּוֹחֶה מַעֲמָד שֶׁל נְעִילָה כָּל שֶׁכֵּן שֶׁדּוֹחֶה מַעֲמָד שֶׁל מִנְחָה הַסָּמוּךְ לוֹ:
חָזַר רַבִּי עֲקִיבָא לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְדִבְרֵי בֶן עַזַּאי. דְּקָסָבַר קָרְבַּן מוּסָף מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְדִין הוּא שֶׁלֹּא יִדְחֶה אֶלָּא מַעֲמָד דְּמִנְחָה, דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ דִּלְמָא מַדְחֵי קָרְבָּן, דְּדִבְרֵי תוֹרָה לֹא בָּעֵי חִזּוּק. אֲבָל קָרְבַּן עֵצִים כְּדִבְרֵי סוֹפְרִים דָּמִי, וְדִין הוּא דְּלִדְחֵי מַעֲמָד דְּמִנְחָה וּנְעִילָה דְּבָעֵי חִזּוּק כִּי הֵיכִי דְּלֹא לְדַחְיֵהּ לְקָרְבַּן עֵצִים. וְלֹא יָרַדְתִּי לְסוֹף דִּבְרֵי רַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁ מִשְׁנָה זוֹ, כִּי מִדְּבָרָיו נִרְאֶה שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי מַעֲמָד מִתְפַּלְּלִין תְּפִלָּה יְתֵרָה בְּכָל יוֹם בֵּין שַׁחֲרִית לְמִנְחָה, וְהִיא נִקְרֵאת תְּפִלַּת מוּסָף, וְדָבָר זֶה לֹא מְצָאתִיהוּ לֹא בַבַּבְלִי וְלֹא בַיְרוּשַׁלְמִי: