ברטנורא על משנה תענית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ח
חוּץ מֵרוֹב גְּשָׁמִים. לֹא שֶׁיָּרְדוּ הַרְבֵּה כָּל כָּךְ שֶׁמְּקַלְקְלִין אֶת הַתְּבוּאָה, אֶלָּא שֶׁכְּבָר יָרְדוּ הַרְבֵּה שֶׁאֵין צְרִיכִין לָהֶן עוֹד וְהֵן לְטֹרַח עַל בְּנֵי אָדָם:
תַּנּוּרֵי פְסָחִים. שֶׁל חֶרֶס הֵם וּמִטַּלְטְלִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם:
שֶׁלֹּא יִמּוֹקוּ. בַּגְּשָׁמִים:
עָג עוּגָה. רָשַׁם בַּקַּרְקַע רֹשֶׁם עָגֹל כְּעֵין עוּגָה:
גִּשְׁמֵי בוֹרוֹת. גְּשָׁמִים בְּשֶׁפַע לְמַלֹּאת בּוֹרוֹת:
אִם נִמְחֵת. אִם כֻּלָּהּ מְכֻסָּה בְּמַיִם:
אֶבֶן טוֹעִים. אֶבֶן הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁכָּל מִי שֶׁמּוֹצֵא מְצִיאָה הָיָה עוֹמֵד עָלֶיהָ וּמַכְרִיז מְצִיאָה מָצָאתִי, וּבָאִין בְּעָלֶיהָ וְנוֹתְנִין סִימָנֶיהָ וְנוֹטְלִין אוֹתָהּ. וְאוֹתָהּ אֶבֶן נִקְרֵאת אֶבֶן טוֹעִים. וּמָצָאתִי כָּתוּב שֶׁהָיְתָה גְבוֹהָה מְאֹד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְכַּסֶּה בִגְשָׁמִים אֶלָּא אִם כֵּן בָּא מַבּוּל לָעוֹלָם:
נִדּוּי. שֶׁמְּנַדִּין עַל כְּבוֹד הָרַב:
מִתְחַטֵּא. מִתְגַּעְגֵּעַ: