ברטנורא על משנה תענית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ט
שֶׁלֹּא לְהַפְקִיעַ אֶת הַשְּׁעָרִים. כְּשֶׁרוֹאִין בַּעֲלֵי חֲנֻיּוֹת שֶׁקּוֹנִין לְמוֹצָאֵי חֲמִישִׁי שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת גְּדוֹלוֹת, אַחַת לְלֵיל הַתַּעֲנִית וְאַחַת לַשַּׁבָּת, יִהְיוּ סְבוּרִין שֶׁבָּא רָעָב לָעוֹלָם, וּמְיַקְּרִין וּמַפְקִיעִין הַשַּׁעַר. אֲבָל מִשֶּׁהִתְחִילוּ לְהִתְעַנּוֹת בַּשֵּׁנִי, יוֹדְעִים שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית. פֵּרוּשׁ אַחֵר שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אִם לֹא שֶׁרָאוּ בֵית דִּין שֶׁהָרָעָב בָּא, לֹא הָיוּ דוֹחֲקִים לִגְזֹר תַּעֲנִית עַתָּה סָמוּךְ לַשַּׁבָּת, וּמִפְּנֵי כֵן יְיַקְּרוּ וְיַפְקִיעוּ הַשַּׁעַר: