ברטנורא על משנה תענית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ו
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה הָיוּ, כָּל מִשְׁמָר עוֹבֵד בַּשַּׁבָּת שֶׁלּוֹ:
אַנְשֵׁי בֵית אָב. הַמִּשְׁמָר מִתְחַלֵּק לְשִׁבְעָה בָתֵּי אָבוֹת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, כָּל אֶחָד עוֹבֵד יוֹמוֹ:
מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין. שֶׁתַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אֵינָן חֲמוּרִין כָּל כָּךְ, וּלְפִיכָךְ אֵין מַשְׁלִימִין, שֶׁאִם תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל אַנְשֵׁי בֵית אָב שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין אוֹתוֹ הַיּוֹם יָבֹאוּ אֵלּוּ לְסַיְּעָן וִיהֵא בָהֶן כֹּחַ לַעֲבֹד: