ברטנורא על משנה תענית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ה
בִּימֵי רַבִּי חֲלַפְתָּא. בְּצִפּוֹרִי הָיָה:
וְלֹא עָנוּ אַחֲרָיו אָמֵן גָּרְסִינַן. לְפִי שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ לֹא הָיוּ עוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה אֶלָּא בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא בִּבְרָכוֹת פֶּרֶק הָרוֹאֶה. וְאֵלּוּ לֹא בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ וְעָשׂוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים בַּמִּקְדָּשׁ:
תִּקְעוּ בְנֵי אַהֲרֹן תְּקָעוּ. חַזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹמֵר לָהֶם כָּךְ עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה:
לֹא הָיִינוּ נוֹהֲגִין כֵּן. שֶׁלֹּא לַעֲנוֹת אָמֵן אֶלָּא בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
אֶלָּא בְשַׁעַר מִזְרָח. שַׁעַר מִזְרָח שֶׁל הַר הַבַּיִת וְשַׁעַר הַמִּזְרָח שֶׁל עֲזָרָה. לְפִי שֶׁהָיוּ מַזְכִּירִין שֵׁם הַמְפֹרָשׁ בַּחֲתִימַת הַבְּרָכָה, וְלֹא סַגִּי בַּעֲנִיַּת אָמֵן. וְאֵין לוֹמַר לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין לִתְקֹעַ אֶלָּא בַמִּקְדָּשׁ, דְּוַדַּאי תּוֹקְעִין בַּגְּבוּלִין, כִּדְמוּכָח בְּהַךְ מַסֶּכְתָּא וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: