ברטנורא על משנה תענית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ד
עַל הָרִאשׁוֹנָה. בְּגוֹאֵל יִשְׂרָאֵל הוּא מַתְחִיל לְהַאֲרִיךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מִמִּנְיַן שֵׁשׁ קוֹרֵא אוֹתָהּ רִאשׁוֹנָה, לְפִי שֶׁבָּהּ מַתְחִיל לְהוֹסִיף וּלְהַאֲרִיךְ:
עַל הַשְּׁבִיעִית. לַבְּרָכוֹת שֶׁמַּאֲרִיךְ בָּהֶן. אֲבָל הַבְּרָכוֹת שֶׁמּוֹסִיפִין בִּשְׁבִיל הַתַּעֲנִית אֵינָן אֶלָּא שֵׁשׁ, שֶׁבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל דִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה הִיא, אֶלָּא שֶׁמַּאֲרִיךְ בָּהּ:
מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ. וְאַף עַל גַּב דְּיוֹנָה בָּתַר דָּוִד וּשְׁלֹמֹה הָיָה. מִכָּל מָקוֹם מַקְדִּים לֵיהּ בְּרֵישָׁא, מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִחְתָּם בְּסוֹף הַבְּרָכוֹת בָּרוּךְ הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ, וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה בְנוֹ הֵם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. דָּוִד, וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד כוּ' (שמואל ב כא), וּשְׁלֹמֹה, רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ (מלכים א ח):