ברטנורא על משנה תמיד· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
מִי שֶׁזָּכָה בַמַּחְתָּה. לְהוֹלִיךְ הַגֶּחָלִים לְמִזְבַּח הַזָּהָב. וְלֹא הָיָה בָזֶה פַיִס, אֶלָּא מִי שֶׁזָּכָה בַקְּטֹרֶת עַל יְדֵי פַיִס אוֹמֵר לָזֶה שֶׁעִמּוֹ זְכֵה עִמִּי בַמַּחְתָּה:
וְחָתָה. מִן הַמְאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת לֹא גָרְסִינַן הָכָא, שֶׁהֵן קְרוֹבִים לַדֶּשֶׁן, דְּאַדְּרַבָּה גֶחָלִים גַּסּוֹת וּבוֹעֲרוֹת הָיָה חוֹתֶה:
וְעֵרָן בְּשֶׁל זָהָב. אֲבָל לֹא הָיָה חוֹתֶה בְשֶׁל זָהָב, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְקַלְקֵל, וְהַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
נִתְפַּזֵּר מִמֶּנָּה כְּקַב גֶּחָלִים. שֶׁהָיָה חוֹתֶה בְמַחְתָּה שֶׁל כֶּסֶף בַּת אַרְבָּעָה קַבִּים וּמְעָרֶה בְשֶׁל זָהָב שֶׁהִיא שֶׁל שְׁלֹשָׁה. וּכְדֵי לְהוֹלִיכָהּ מְלֵאָה הָיָה מְעָרֶה בָאַחֲרוֹנָה, שֶׁזֶּהוּ דֶרֶךְ כָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה:
מְכַבְּדָן לָאַמָּה. לְאַמַּת הַמַּיִם שֶׁבָּעֲזָרָה. שֶׁלֹּא יִכָּווּ בָהֶן הַכֹּהֲנִים:
וּבְשַׁבָּת. שֶׁאָסוּר לְכַבּוֹת:
כּוֹפֶה עֲלֵיהֶן פְּסַכְתֵּר. כְּלִי אֶחָד גָּדוֹל. תַּרְגּוּם סִירוֹתָיו, פְּסַכְתֵּרְווֹתֵיהּ:
לֶתֶךְ. חֲצִי כוֹר, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה סְאִין, שֶׁהַכּוֹר שְׁלֹשִׁים סְאִין:
וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרוֹת הָיוּ. בַּפְּסַכְתֵּר. אַחַת מִצַּד זֶה וְאַחַת מִצַּד זֶה, לְפִי שֶׁבּוֹ מוֹרִידִין הַדֶּשֶׁן מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ כִּדְאָמְרִינַן בְּסָמוּךְ, וּכְשֶׁמּוֹרִידוֹ מָלֵא דֶשֶׁן דֶּרֶךְ קַרְקַע הַכֶּבֶשׁ שֶׁהוּא מְשֻׁפָּע הָיָה כֹהֵן אֶחָד לְפָנָיו שֶׁמּוֹשְׁכוֹ בַשַּׁרְשֶׁרֶת וְכֹהֵן אֶחָד הָיָה לְמַעְלָה מִן הַפְּסַכְתֵּר וְתוֹפֵס בַּשַּׁרְשֶׁרֶת שֶׁלְּפָנָיו שֶׁלֹּא תִתְגַּלְגֵּל בְּמִדְרוֹן הַכֶּבֶשׁ:
וְעַל הַשֶּׁרֶץ. שֶׁנִּמְצָא בָעֲזָרָה בְּשַׁבָּת, כּוֹפִים עָלָיו פְּסַכְתֵּר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטָּמְאוּ בוֹ הַכֹּהֲנִים. שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם בְּשַׁבָּת, דְּעַל שְׁבוּת כָּזֶה גָזְרוּ וַאֲפִלּוּ בַמִּקְדָּשׁ. וְדַוְקָא כְשֶׁנִּמְצָא בָעֲזָרָה, אֲבָל נִמְצָא בַהֵיכָל אוֹ בָאוּלָם, מוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִיָּד וַאֲפִלּוּ בְשַׁבָּת: