ברטנורא על משנה תמיד· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ח
מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל. וּמִירוּשָׁלַיִם עַד יְרִיחוֹ עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת:
הַמַּגְרֵפָה. מִין כְּלִי נִגּוּן שֶׁהָיָה בַמִּקְדָּשׁ, עֲשָׂרָה נְקָבִים הָיוּ בוֹ, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מוֹצִיא מֵאָה מִינֵי זֶמֶר, וְקוֹלוֹ נִשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק:
בֶּן קָטִין. שֵׁם אָדָם וְכֹהֵן גָּדוֹל הָיָה, וְעָשָׂה גַלְגַּל לַכִּיּוֹר לְשַׁקְּעוֹ בַבּוֹר שֶׁלֹּא יִהְיוּ מֵימָיו נִפְסָלִים בְּלִינָה, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ בִּכְלִי שָׁרֵת נִפְסָל בְּלִינָה וּבְיוֹצֵא וּבִטְבוּל יוֹם, וּכְשֶׁהָיוּ מַעֲלִים אוֹתוֹ מִן הַבּוֹר לְקַדֵּשׁ בּוֹ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם הָיָה קוֹל הַגַּלְגַּל נִשְׁמָע עַד יְרִיחוֹ:
גְּבִינִי כָּרוֹז. כֹּהֵן שֶׁשְּׁמוֹ גְבִינִי, שֶׁהָיָה מַכְרִיז בְּכָל בֹּקֶר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ עִמְדוּ כֹהֲנִים לַעֲבוֹדַתְכֶם:
חָלִיל. צלמיצלי"ש בְּלַעַ"ז, בַּעֲרָבִי מזמא"ר, וְקוֹלוֹ נִשְׁמַע לְמֵרָחוֹק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים פיפר"י בְלַעַ"ז:
צֶלְצָל. צמבל"י בְלַעַ"ז:
מִכְוָר. שֵׁם מָקוֹם: