ברטנורא על משנה תמיד· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ה
לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. דְּתָמִיד עוֹלָה הוּא, וְעוֹלָה טְעוּנָה צָפוֹן:
שְׁמֹנָה עַמּוּדִים. עַמּוּדִים שֶׁל אֶבֶן נְמוּכִים:
וּרְבִיעִית שֶׁל אֶרֶז. חֲתִיכוֹת מְרֻבָּעוֹת שֶׁל אֶרֶז הָיוּ עַל הָעַמּוּדִים:
אֻנְקְלָיוֹת. כְּעֵין וָוִים. אינציני"ש בְּלַעַ"ז: הָיוּ קְבוּעִים. בְּאוֹתָן רְבִיעִיּוֹת שֶׁל אֶרֶז, וְתוֹלִין בָּהֶן הַבְּהֵמָה:
וּשְׁלֹשָׁה סְדָרִים. שֶׁל אֻנְקְלָיוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ הָיָה בְכָל חֲתִיכַת עֵץ, לִתְלוֹת בְּהֵמָה גְדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה:
עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים. שֶׁעֲלֵיהֶם מְדִיחִין הַקְּרָבַיִם. וְהָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן שֶׁל זָהָב, שֶׁאֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת, וְלֹא עֲשָׂאוּם אֶלָּא שֶׁל שַׁיִשׁ לְפִי שֶׁהַזָּהָב מַרְתִּיחַ וּמַסְרִיחַ, וְהַשַּׁיִשׁ מְקָרֵר וּמְצַנֵּן וּמַעֲמִידוֹ שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ: