ברטנורא על משנה תמיד· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ה
בֵּרְרוּ מִשָּׁם. מִבֵּין מְקוֹם הָעֵצִים:
בְּעֹמֶד חָמֵשׁ סְאִים. הָיָה בְאוֹתָהּ מַעֲרָכָה שֶׁל קְטֹרֶת כְּמוֹ חָמֵשׁ סְאִים גֶּחָלִים שֶׁמֵּהֶם הָיָה חוֹתֶה לְצֹרֶךְ הַקְּטֹרֶת:
בְּעֹמֶד. כְּמוֹ בְאֹמֶד:
וּבְשַּׁבָּת בְּעֹמֶד שְׁמוֹנַת סְאִין. לְפִי שֶׁצָּרִיךְ עוֹד גֶּחָלִים לִשְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁהָיוּ מַקְטִירִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת:
מַחֲזִירִים אוֹתָן לַמַּעֲרָכָה. וְנִשְׂרָפִים שָׁם בְּצִדֵּי הַמַּעֲרָכָה הַגְּדוֹלָה:
וּבָאוּ לָהֶם לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית. לַעֲשׂוֹת פְּיָסוֹת: