ברטנורא על משנה תמיד· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ג
מַעֲלִין בְּגִזְרִין. שְׁנֵי עֵצִים אֲרֻכִּים וּמְשׁוּפִין הָיוּ נוֹתְנִים לְתוֹךְ אֹרֶךְ הַמַּעֲרָכָה, דִּכְתִיב (ויקרא ו) וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנָה שְׁנֵי עֵצִים:
וְכִי כָל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַּעֲרָכָה. דְּקָתָנֵי הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בְּגִזְרִין סְתָם וְלֹא קָא מְפָרֵשׁ מֵאֵיזֶה מִין שֶׁל עֵצִים הָיוּ הַגִּזְרִים. וּמְשָׁנֵי, הֵן, כְּלוֹמַר הַכֹּל כְּשֵׁרִים חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן דַּאֲסוּרִין מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁהֵן טוֹעֲנִים פֵּרוֹת. וְאִית דְּאָמְרֵי טַעֲמָא, לְפִי שֶׁהֵן נַעֲשִׂים דֶּשֶׁן מִיָּד:
מֻרְבִּיּוֹת. עֲנָפִים שֶׁל תְּאֵנָה. וְדַוְקָא תְאֵנִים רָעוֹת. דְּלֹא עָבְדִי פֵירֵי:
וְשֶׁל עֵץ שָׁמֶן. הָעוֹשֶׂה שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי, שֶׁהוּא הָאִילָן שֶׁקּוֹרִים לוֹ בְּלַעַ"ז פינ"ו, וּבַעֲרָבִי צינובו"ר. וְאַף עַל גַּב דְּעֵץ מַאֲכָל הוּא, אֵין בּוֹ צֹרֶךְ כְּמוֹ בְגֶפֶן וְזַיִת, הִלְכָּךְ לֹא אֲסָרוּהוּ מִשּׁוּם יִשּׁוּבָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁאָסְרוּ הַגֶּפֶן וְהַזַּיִת: