ברטנורא על משנה תמיד· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ג
פִּשְׁפָּשׁ. פֶּתַח קָטָן שֶׁבְּתוֹךְ גּוּפוֹ שֶׁל פֶּתַח גָּדוֹל, וּבוֹ הָיוּ נִכְנָסִים מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה:
אֵלּוּ. הָיוּ הוֹלְכִין: בָּאַכְסַדְרָא. שֶׁבָּעֲזָרָה: דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח. שֶׁהָיוּ אַכְסַדְרָאוֹת סָבִיב לָעֲזָרָה מִבִּפְנִים, עַמּוּדִים יוֹצְאִים חוּץ לְכָתְלֵי הָעֲזָרָה, וּמִן הָעַמּוּדִים וְעַד כָּתְלֵי הָעֲזָרָה הָיָה סְכָךְ עַל גַּבֵּיהֶן וְהֵן קְרוּיִן פורטיק"ן בְּלַעַ"ז, וּמִן הָעַמּוּדִים וְלַחוּץ הָיָה בְלֹא סְכָךְ, וְהַמִּזְבֵּחַ הָיָה שֶׁלֹּא בִמְקוֹם הַסְּכָךְ. וְהָיוּ מִתְחַלְּקִים לִשְׁתֵּי כִתּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בוֹדְקִים וְרוֹאִים כָּל כְּלֵי שָׁרֵת שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּן בִּמְקוֹמָן בְּשָׁלוֹם. וְהָיוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָאוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לְצַד רוּחַ צְפוֹנִית, אֵלּוּ מְהַלְּכִים בָּהּ בְּחֶצְיָהּ שֶׁל צַד מִזְרָח וְאֵלּוּ מְהַלְּכִים בָּהּ בְּחֶצְיָהּ שֶׁל צַד מַעֲרָב, עַד שֶׁפּוֹגְעִים זֶה בָזֶה בַמָּקוֹם שֶׁעוֹשִׂים מִנְחַת חֲבִתִּין שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁהָיָה מֵבִיא בְכָל יוֹם מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעֶרֶב, וְהִיא הָיְתָה סָמוּךְ לְשַׁעַר נִקָּנוֹר, וְשָׁם הָיוּ אוֹמְרִים זֶה לָזֶה שָׁלוֹם הַכֹּל שָׁלוֹם, כְּלוֹמַר מָצָאנוּ כָל הַכֵּלִים בְּשָׁלוֹם וְלֹא נִפְקַד מֵהֶם כְּלִי: