ברטנורא על משנה תמורה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ה
כָּל הָאֲסוּרִים עַל גַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. כְּגוֹן בְּהֵמָה שֶׁנִּרְבְּעָה כְּשֶׁהִיא חֻלִּין וְאַחַר כָּךְ נִתְעַבְּרָה וְיָלְדָה, הַוָּלָד מֻתָּר לְקָרְבָּן, שֶׁהַזָּכָר שֶׁל הֶתֵּר שֶׁבָּא עַל בְּהֵמָה זוֹ וְהִיא שֶׁהִיא אֲסוּרָה, שְׁנֵיהֶן גָּרְמוּ לַוָּלָד שֶׁיָּבֹא, וְזֶה וְזֶה גּוֹרֵם מֻתָּר. אֲבָל נִרְבְּעָה כְּשֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת, הַוָּלָד פָּסוּל לְקָרְבָּן, דְּהִיא וּוְלָדָהּ נִרְבְּעוּ:
וְלַד טְרֵפָה. לֹא יִקְרַב. אֲבָל לְהֶדְיוֹט דִּבְרֵי הַכֹּל שָׁרֵי, דְּלָאו מִגּוּפָהּ קָא רַבִּי. וּפְלֻגְתָּא הִיא בְּאֵלּוּ טְרֵפוֹת [דַּף נח], אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה יוֹלֶדֶת, וְאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת. לְמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה יוֹלֶדֶת מַשְׁכַּחַת לַהּ כְּגוֹן שֶׁנִּטְרְפָה וּלְבַסּוֹף עִבְּרָה, וּבְהָא פְּלִיגֵי, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר זֶה וְזֶה גּוֹרֵם אָסוּר, וְרַבָּנָן סָבְרֵי זֶה וְזֶה גּוֹרֵם מֻתָּר. וּלְמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת מַשְׁכַּחַת לַהּ כְּגוֹן שֶׁעִבְּרָה וּלְבַסּוֹף נִטְרְפָה, וּבְהָא פְּלִיגֵי, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר עֻבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא, וְרַבָּנָן סָבְרֵי עֻבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
כְּשֵׁרָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַטְּרֵפָה פְּסוּלָה. כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיָּנְקָה מֵעֵת לְעֵת הִיא פְּסוּלָה לְהַקְרָבָה, הוֹאִיל וִיכוֹלָה לַעֲמֹד עַל אוֹתוֹ חָלָב בְּלֹא אֲכִילָה אַחֶרֶת, וְאֵינוֹ מִתְאַכֵּל מִמֵּעֶיהָ עַד שֶׁיִּשְׁלַם מֵעֵת לְעֵת. אֲבָל לְאַחַר שֶׁנִּתְאַכֵּל מִמֵּעֶיהָ מוֹדֶה רַבִּי חֲנִינָא שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה, דַּאֲפִלּוּ בְּהֵמָה שֶׁנִּתְפַּטְּמָה בְּכַרְשִׁינֵי עֲבוֹדָה זָרָה הַכֹּל מוֹדִים שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה לַמִּזְבֵּחַ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס:
שֶׁאֵין פּוֹדִים אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים. דְּבִפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁים שֶׁנִּפְדּוּ כְּתִיב תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָּשָׂר, וְדָרְשִׁינַן תִּזְבַּח וְלֹא גִּזָּה, וְאָכַלְתָּ וְלֹא לִכְלָבֶיךָ, בָּשָׂר וְלֹא חָלָב: