ברטנורא על משנה תמורה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ב
הֲרֵי אֵלּוּ כְתוֹדָה. אֵמוּרֵיהֶן קְרֵבִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְהַבָּשָׂר נֶאֱכָל לְיוֹם וְלַיְלָה:
וּבִלְבַד שֶׁאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם. דִּכְתִיב עַל לֶחֶם הַתּוֹדָה, הַתּוֹדָה עַצְמָהּ טְעוּנָה לֶחֶם, וְלֹא וְלָדָהּ וּתְמוּרָתָהּ טְעוּנִים לֶחֶם:
תְּמוּרַת עוֹלָה. כְּגוֹן הֵמִיר זָכָר בְּעוֹלָה:
וּוְלַד תְּמוּרָתָהּ. כְּגוֹן הֵמִיר נְקֵבָה בְּעוֹלָה, דִּנְקֵבָה מִתְקַדֶּשֶׁת בִּתְמוּרַת עוֹלָה, וְיָלְדָה הַתְּמוּרָה זָכָר: