ברטנורא על משנה תמורה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ג
אֵבָרִים בְּעֻבָּרִים. אֵבָרִים דְּחֻלִּין בְּעֻבָּרִים דְּקֹדֶשׁ. שֶׁאִם אָמַר תְּהֵא רֶגֶל בְּהֵמָה זוֹ תְּמוּרַת עֻבַּר קֹדֶשׁ שֶׁבִּמְעֵי בְּהֵמָה זוֹ, אֵין הַקְּדֻשָּׁה חָלָה עַל הָאֵבָר:
וְלֹא עֻבָּרִים בְּאֵבָרִים. שֶׁאִם אָמַר הֲרֵי עֻבָּר שֶׁבְּבֶהֱמַת חֻלִּין זוֹ תְּמוּרַת רֶגֶל שֶׁל בֶּהֱמַת קֹדֶשׁ זוֹ, אֵין הָעֻבָּר קָדוֹשׁ:
וְלֹא עֻבָּרִים וְאֵבָרִים. שֶׁל חֻלִּין, בִּשְׁלֵמִים דְּקֹדֶשׁ:
וְלֹא שְׁלֵמִים. דְּחֻלִּין, בְּעֻבָּרִים וְאֵבָרִים שֶׁל קֹדֶשׁ:
מְמִירִין אֵבָרִים בִּשְׁלֵמִים. אָמַר הֲרֵי רֶגֶל בֶּהֱמַת חֻלִּין זוֹ תְּמוּרַת בֶּהֱמַת קֹדֶשׁ זוֹ, חָלָה תְּמוּרָה עַל הָאֵבָר וּפָשְׁטָה לָהּ בְּכָל הַבְּהֵמָה וְהַוְיָא תְּמוּרָה כֻּלָּהּ וּקְרֵבָה:
וְלֹא שְׁלֵמִים בָּהֶן. דְּאֵין כֹּחַ בְּאֵבָר אֶחָד שֶׁל בֶּהֱמַת קֹדֶשׁ לַעֲשׂוֹת תְּמוּרָה:
וַהֲלֹא בְמֻקְדָּשִׁין. בִּתְחִלַּת הַהֶקְדֵּשׁ כְּשֶׁאוֹמֵר רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה:
כֻּלָּהּ עוֹלָה. כִּדְיָלְפִינַן מִקְּרָא דִּכְתִיב (ויקרא כז) כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַה' יִהְיֶה קֹּדֶשׁ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר יִהְיֶה קֹּדֶשׁ, לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּהּ. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא: