ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ג
אֵבָרִים עוֹלוֹת. כֵּיוָן שֶׁמְּנֻתָּח כְּדֶרֶךְ הַנִּתּוּחַ הַמְפֹרָשׁ בְּעוֹלוֹת, בְּיָדוּעַ שֶׁהֵן שֶׁל עוֹלוֹת:
חֲתִיכוֹת חַטָּאוֹת. דְּאֵין אוֹכְלִים בָּעֲזָרָה אֶלָּא חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת:
וּבִירוּשָׁלַיִם זִבְחֵי שְׁלָמִים. דְּרֹב בָּשָׂר הַנֶּאֱכָל בִּירוּשָׁלַיִם הֲוֵי שְׁלָמִים:
זֶה וְזֶה. בֵּין שֶׁנִּמְצָא בָּעֲזָרָה בֵּין שֶׁנִּמְצָא בִּירוּשָׁלַיִם:
תְּעֻבַּר צוּרָתָן. לְפִי שֶׁנִּפְסְלוּ בְּהֶסַּח הַדַּעַת וַאֲסוּרִין בָּאֲכִילָה, וְאֵין לְזַלְזֵל בָּהֶן וּלְשָׂרְפָן עַד שֶׁיִּפָּסְלוּ בְּוַדַּאי, הִלְכָּךְ בָּעוּ עִבּוּר צוּרָה, הַיְנוּ שֶׁיִּפָּסְלוּ בְּנוֹתָר. וְעִבּוּר צוּרָה דִּשְׁלָמִים הַיְנוּ עַד יוֹם שְׁלִישִׁי:
נִמְצְאוּ בַגְּבוּלִים. בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל:
אֵבָרִים נְבֵלוֹת. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁחוֹתְכִין הַנְּבֵלוֹת לְאֵבָרִים וּמַשְׁלִיכִין בָּרְחוֹבוֹת שֶׁיֹּאכְלוּם הַכְּלָבִים:
חֲתִיכוֹת מֻתָּרִים. שֶׁאֵין רְגִילִין לַחְתֹּךְ הַנְּבֵלוֹת לַחֲתִיכוֹת, אֶלָּא הַכְּשֵׁרוֹת רְגִילִין לַחְתֹּךְ לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת לְמָכְרָן לְיִשְׂרָאֵל אוֹ לָתֵת אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הַקְּדֵרָה. וְדִין זֶה בְּעִיר שֶׁכֻּלָּהּ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בָּעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ נָכְרִים, אֲפִלּוּ חֲתִיכוֹת אֲסוּרִים:
שֶׁהַבָּשָׂר מְרֻבֶּה. וְאֵין חוֹתְכִין הַבָּשָׂר לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת אֶלָּא מְבַשְּׁלִים אוֹתוֹ אֵבָרִים: