ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ב
לְעוֹלָם מַעֲשֵׂר. אֲפִלּוּ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. לְפִי שֶׁעוֹלֵי רְגָלִים אֵינָן מַסְפִּיקִין לְהוֹצִיא כָּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן בָּרְגָלִים, וּמְנִיחִין אוֹתָן לִקְרוֹבֵיהֶן אוֹ לְאוֹהֲבֵיהֶן לֶאֱכֹל אוֹתָן כָּל הַשָּׁנָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְעִקַּר מִצְוַת אֲכִילַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הִיא שְׁלָמִים, לְפִיכָךְ רֹב בְּהֵמוֹת הַנִּמְכָּרוֹת בִּירוּשָׁלַיִם בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה הֵן נִקָּחוֹת בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא לְמֵימָר שֶׁמָּא מִן הַמּוֹכְרִים נָפְלוּ וְנִתְחַלְּלוּ כְּבָר, כֵּיוָן דְּלוֹקְחִים הֲווּ רֻבָּא, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה אֲנָשִׁים לוֹקְחִים מִתַּגָּר אֶחָד, אָמְרִינַן דְּלוֹקְחִים הֵן וְלֹא נִתְחַלְּלוּ וַהֲרֵי הֵן מַעֲשֵׂר:
וּבְהַר הַבַּיִת חֻלִּין. וַאֲפִלּוּ בָּרֶגֶל, שֶׁרֹב מָעוֹת שֶׁבְּיַד בְּנֵי אָדָם אָז הֵן שֶׁל מַעֲשֵׂר, אֲפִלּוּ הָכִי הֲווּ חֻלִּין, דְּאָזְלִינַן בָּתַר רֻבָּא דְּשַׁתָּא, וְאֵמוּר מִקָּמֵי הָרֶגֶל נָפוּל:
בִּירוּשָׁלַיִם. שֶׁלֹּא בְּשׁוּק הַבְּהֵמוֹת:
בִּשְׁעַת הָרֶגֶל הַכֹּל מַעֲשֵׂר. וְלֹא אָזְלִינַן בָּתַר רֹב שַׁתָּא, לְפִי שֶׁשְׁוָקֵי יְרוּשָׁלַיִם עֲשׂוּיִים לְהִתְכַּבֵּד בְּכָל יוֹם, וְאִי נָפוּל מִקֹּדֶם כְּבָר נִמְצְאוּ. אֲבָל הַר הַבַּיִת לֹא הָיָה עָשׂוּי לְהִתְכַּבֵּד, לְפִי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ, וְהָרוּחַ מְכַבֵּד וּמֵסִיר כָּל הָאָבָק, וְגַם אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִכָּנֵס בְּהַר הַבַּיִת בָּאָבָק שֶׁבְּרַגְלָיו, לְפִיכָךְ אֵין אָבָק מָצוּי שָׁם: