ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה א
מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ. קָרוֹב לַשְּׁקָלִים יִפְּלוּ לַשְּׁקָלִים. דְּבָתַר קָרוֹב אָזְלִינַן, דִּכְתִיב (דברים כא) וְהָיְתָה הָעִיר הַקְּרוֹבָה אֶל הֶחָלָל. וְהָאוֹמֵר רֹב וְקָרוֹב הֲלֵךְ אַחַר הָרֹב, מוֹקֵי מַתְנִיתִין כְּגוֹן שֶׁשְּׁקָלִים וּנְדָבָה שָׁוִין:
מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה יִפְּלוּ לַנְּדָבָה. דַּחֲמִירָא מִשְּׁקָלִים, דְּכֻלָּהּ עוֹלוֹת, אֲבָל שְׁקָלִים מְבִיאִין מֵהֶן פְּעָמִים חַטָּאוֹת שֶׁנֶּאֱכָלִים לַכֹּהֲנִים. וְעוֹד, דִּשְׁיָרֵי שְׁקָלִים לְחוֹמוֹת הָעִיר וּמִגְדְּלוֹתֶיהָ:
מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה יִפְּלוּ לַלְּבוֹנָה. דִּלְבוֹנָה הִיא עַצְמָהּ קָרְבָּן. וְעֵצִים מַכְשִׁירֵי קָרְבָּן:
מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה יִפְּלוּ לְגוֹזְלֵי עוֹלָה. בַּיְרוּשַׁלְמִי פָּרֵיךְ, בִּשְׁלָמָא קָרוֹב לְגוֹזְלֵי עוֹלָה, כֵּיוָן דְּמִדְּאוֹרַיְתָא אָזְלִינַן בָּתַר קוּרְבָה הֲוֵי כְּאִלּוּ וַדַּאי הֵן מִגּוֹזְלֵי עוֹלָה, אֶלָּא מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה, דְּמִסְּפֵיקָא שָׁדִינַן לְהוּ לְגוֹזְלֵי עוֹלָה לְחֻמְרָא, הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה הַמָּעוֹת הַלָּלוּ בְּמַה תִּתְכַּפֵּר, שֶׁמָּא מִקִּנֵּי חוֹבָה נָפְלוּ, וּכְשֶׁאַתָּה מַקְרִיב מֵהֶן גּוֹזְלֵי עוֹלָה בְּמַה מִּתְכַּפֶּרֶת הָאִשָּׁה. וּמְשָׁנֵי, בֵּית דִּין הַמְּמֻנִּים עַל הַקִנִּין לוֹקְחִים מִשֶּׁל צִבּוּר כְּפִי אוֹתָן מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ, וּמַקְנִין אוֹתָן לְבַעֲלֵי הַמָּעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ, וּמַקְרִיבִין מֵהֶן קִנִּין עַל הַסָּפֵק, וְהַחַטָּאת לֹא תְהֵא נֶאֱכֶלֶת: