ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ה
תְּקָלִין חַדְתִּין. כְּדִמְפָרֵשׁ בְּמַתְנִיתִין, שֶׁבּוֹ נוֹתְנִין שִׁקְלֵי שָׁנָה זוֹ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַן הַתְּרוּמָה, הַגִּזְבָּר מוֹצִיא כָּל שְׁקָלִים שֶׁבַּשּׁוֹפָר וְנוֹתְנָם לְלִשְׁכָּה כְּדֵי שֶׁיִּתְרְמוּ מֵהֶם. וְהַשֵּׁנִי כָּתוּב עָלָיו תְּקָלִין עַתִּיקִים, וּמִי שֶׁלֹּא הֵבִיא שִׁקְלוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁנָה מְבִיאוֹ בְּשָׁנָה שֶׁאַחַר כָּךְ וְנוֹתְנוֹ בְּאוֹתוֹ שׁוֹפָר, וְהַגִּזְבָּר נוֹטְלָם וְנוֹתְנָם בִּשְׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה. וְהַשְּׁלִישִׁי כָּתוּב עָלָיו קִנִּין, וְהֵם תּוֹרִים גְּדוֹלִים. וְהָרְבִיעִי גּוֹזְלֵי עוֹלָה, בְּנֵי יוֹנָה קְטַנִּים, וְכֻלָּן עוֹלוֹת. אֲבָל הַמְּבִיאִים קִנֵּי חוֹבָה נוֹתְנִים הַמָּעוֹת אוֹ הָעוֹפוֹת לְיַד הַכֹּהֵן, וְלֹא הָיוּ נוֹתְנִים מָעוֹת לַשּׁוֹפָר. וּמְפָרֵשׁ טַעֲמָא בַּיְרוּשַׁלְמִי, מִפְּנֵי הַתַּעֲרֹבוֹת, שֶׁמָּא יָמוּת אֶחָד מִבַּעֲלֵי קִנִּין, וְנִמְצָא דְּמֵי חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ דְּאָזְלָא לְמִיתָה מְעֹרֶבֶת בָּהֶן. אֲבָל רַבָּנָן לֹא חָיְשֵׁי לְהָכִי, וְסָבְרֵי דִּבְשׁוֹפָר שֶׁל קִנִּין מְשִׂימִין דְּמֵי קִנֵּי חוֹבָה, וּבְכָל הַמָּעוֹת הַנִּמְצָאִים בּוֹ מַקְרִיבִין קֵן אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה, וְהַשֵּׁנִי כֻּלָּן נְדָבָה וּקְרֵבִים עוֹלוֹת. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עֵצִים. וְהַמִּתְנַדֵּב עֵצִים לַמַּעֲרָכָה נוֹתֵן דְּמֵיהֶן לְתוֹכוֹ:
לְבוֹנָה. הַמִּתְנַדֵּב לְבוֹנָה נוֹתֵן דָּמִים לְתוֹכוֹ, וְהַגִּזְבָּרִים לוֹקְחִים הַמָּעוֹת שֶׁבַּשּׁוֹפָר וְקוֹנִים מֵהֶן לְבוֹנָה וּמַקְטִירִים עַל הַמִּזְבֵּחַ:
זָהָב. הַמִּתְנַדֵּב זָהָב נוֹתְנוֹ שָׁם אוֹ דְּמֵי שָׁוְיוֹ, וְהוּא לַכַּפֹּרֶת, כְּלוֹמַר לִכְלֵי שָׁרֵת. שֶׁהַמִּזְרָקוֹת נִקְרְאוּ כְּפוֹרֵי זָהָב בְּעֶזְרָא וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים, לְפִי שֶׁהַכֹּהֵן מְקַנֵּחַ אֶצְבָּעוֹ בָּהֶם בֵּין הַזָּאָה לְהַזָּאָה, וּבֵין מַתָּנוֹת שֶׁל חַטָּאת, שֶׁהַשִּׁירַיִם שֶׁבָּאֶצְבַּע פְּסוּלִים:
שִׁשָּׁה לִנְדָבָה. שִׁשָּׁה שׁוֹפָרוֹת הַנּוֹתָרוֹת הֵן לִנְדָבָה, הָאֶחָד כָּתוּב עָלָיו מוֹתַר חַטָּאת, הַשֵּׁנִי מוֹתַר אָשָׁם, הַשְּׁלִישִׁי מוֹתַר קִנֵּי זָבִים וְזָבוֹת וְיוֹלְדוֹת, וְהָרְבִיעִי מוֹתַר קָרְבְּנוֹת נָזִיר, הַחֲמִשִּׁי מוֹתַר אֲשַׁם מְצֹרָע, הַשִּׁשִּׁי נְדָבָה סְתָם. וּמִי שֶׁהִפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאת וְקָנָה חַטָּאתוֹ וְנִתּוֹתְרוּ מִן הַמָּעוֹת, מַשְׁלִיךְ הַמּוֹתָר לַשּׁוֹפָר שֶׁכָּתוּב בּוֹ מוֹתַר חַטָּאת. וְכֵן מוֹתַר אָשָׁם מַשְׁלִיךְ לַשּׁוֹפָר שֶׁכָּתוּב בּוֹ מוֹתַר אָשָׁם, וְכֵן כֻּלָּם. וְשׁוֹפָר שֶׁכָּתוּב בּוֹ נְדָבָה סְתָם, כָּל מִי שֶׁמִּתְנַדֵּב דָּבָר לַמִּזְבֵּחַ נוֹתֵן לְתוֹכוֹ: