ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
מוֹתַר הַתְּרוּמָה. הַיְנוּ מַה שֶּׁנִּשְׁאַר בַּקֻּפּוֹת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, שֶׁאָז מְבִיאִין קָרְבָּנוֹת מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה:
צִפּוּי לְבֵית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים. לָרִצְפָּה וְלַכְּתָלִים:
מוֹתַר פֵּרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְטַעֲמֵיהּ, דְּאָמַר לְעֵיל מוֹתַר שְׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה קוֹנִים מֵהֶן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת, וְהַשָּׂכָר שֶׁמִּשְׂתַּכְּרִים בָּהֶן קָרוּי מוֹתַר פֵּרוֹת, כְּלוֹמַר מַה שֶּׁהוֹתִירוּ וְנִשְׂתַּכְּרוּ בַּפֵּרוֹת שֶׁקָּנוּ:
קַיִץ לַמִּזְבֵּחַ. כְּשֶׁהַמִּזְבֵּחַ בָּטֵל מְבִיאִים מֵהֶן עוֹלוֹת, כְּמוֹ שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַעֲלוֹת מִינֵי מְתִיקָה עַל הַשֻּׁלְחָן בִּגְמַר סְעוּדָתָן, כָּךְ אַחַר שֶׁגָּמְרוּ לְהָבִיא חוֹבַת הַיּוֹם מְבִיאִים עוֹלוֹת הַלָּלוּ כְּשֶׁאֵין נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְהַמִּזְבֵּחַ בָּטֵל:
מוֹתַר תְּרוּמָה לִכְלֵי שָׁרֵת. מִקְרָא דָּרֵישׁ לֵיהּ דִּכְתִיב (דברי הימים ב כד) וְאֶת שְׁאָר הַכֶּסֶף וַיַּעֲשֵׂהוּ כֵלִים לְבֵית ה', אֵיזֶהוּ כֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁירַיִם, הֲוֵי אוֹמֵר זוֹ תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה:
מוֹתַר תְּרוּמָה לְקַיִץ הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁלְּצֹרֶךְ קָרְבָּנוֹת הֻפְרְשָׁה:
מוֹתַר נְסָכִים. גִּזְבְּרֵי הֶקְדֵּשׁ הָיוּ מַמְצִיאִים מָעוֹת לְבַעֲלֵי יֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּסְלָתוֹת, לְסַפֵּק לִמְנָחוֹת וּנְסָכִים כָּל הַשָּׁנָה, וְאִם קִבֵּל עָלָיו לְסַפֵּק שָׁלֹשׁ סְאִים בְּסֶלַע וְעָמְדוּ אַרְבַּע סְאִים בְּסֶלַע, צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן אַרְבַּע סְאִין, וְאוֹתָהּ סְאָה הִיא מוֹתַר נְסָכִים. וְכֵן כְּשֶׁמּוֹדְדִין לַהֶקְדֵּשׁ הָיוּ מוֹדְדִין בְּמִדָּה מְבֹרֶצֶת וּגְדוּשָׁה, וְהַגִּזְבָּר הָיָה מוֹחֵק הַמִּדָּה, הַבֵּרוּץ נִקְרָא מוֹתַר נְסָכִים, וְעוֹשִׂין מֵהֶן כְּלֵי שָׁרֵת, שֶׁהַנְּסָכִים מִתְקַדְּשִׁים בִּכְלֵי שָׁרֵת:
מוֹתַר נְסָכִים לְקַיִץ הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁהַנְּסָכִים כָּלִיל וְהָעוֹלָה כָּלִיל:
זֶה וָזֶה. רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי חֲנִינָא:
לֹא הָיוּ מוֹדִים בַּפֵּרוֹת. כִּדְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְעֵיל, שֶׁאֵין מִשְׂתַּכְּרִים בְּשֶׁל הֶקְדֵּשׁ. וּמַסְקָנָא דִּתְנַאי בֵּית דִּין הוּא עַל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן קְרֵבִים עוֹלוֹת. וְכֵן הֲלָכָה: