ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ג
מוֹתַר שְׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה. מַה שֶּׁנִּשְׁאַר אַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶן תִּקּוּן צָרְכֵי הָעִיר:
לוֹקְחִים מֵהֶן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת. וּמוֹכְרִים אוֹתָן לְמִי שֶׁצָּרִיךְ יַיִן לִנְסָכִים וּשְׁמָנִים וּסְלָתוֹת לִמְנָחוֹת:
אֵין מִשְׂתַּכְּרִין בְּשֶׁל הֶקְדֵּשׁ. שֶׁאֵין עֲנִיּוּת בְּמָקוֹם עֲשִׁירוּת, וּגְנַאי הוּא לַהֶקְדֵּשׁ:
וְאַף לֹא בְּשֶׁל עֲנִיִּים. דִּלְמָא מִתְרְמֵי עָנִי וְלֵיכָּא לְמֵיתָב לֵיהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: