ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ב
פָּרָה אֲדֻמָּה וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. לַעֲזָאזֵל:
בָּאִין מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. אַף עַל גַּב דְּפָרָה אֵינָהּ נִשְׁחֶטֶת בָּעֲזָרָה, בָּאָה מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, דְּחַטָּאת קָרְיָהּ רַחֲמָנָא. וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירִים וְאֵין יָדוּעַ עַל אֵיזֶה מֵהֶם יַעֲלֶה הַגּוֹרָל לַה':
וְלָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית. שְׁנִי תוֹלַעַת שֶׁמַּשְׁלִיכִין אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה. וְהוּא הַדִּין לְעֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב, אֶלָּא נָקַט לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית לְבַד לְחַלֵּק בֵּין לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית זֶה לַלָּשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ:
כֶּבֶשׁ פָּרָה. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים שְׁנֵי גְּשָׁרִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם מֵהַר הַבַּיִת לְהַר הַמִּשְׁחָה, וַעֲלֵיהֶן הָיוּ מוֹצִיאִין אֶת הַפָּרָה:
וְכֶבֶשׁ [שָׂעִיר]. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין כְּמִין גֶּשֶׁר עַד חוּץ לָעִיר, וְעָלָיו הָיָה הוֹלֵךְ הַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר, מִפְּנֵי הַבַּבְלִיִּים שֶׁהָיוּ תּוֹלְשִׁים שְׂעָרוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ טֹל וְצֵא שֶׁלֹּא תַּשְׁהֶה עֲוֹנוֹתֵינוּ:
וְלָשׁוֹן שֶׁבֵּין קַרְנָיו. לֵידַע אִם הִלְבִּין וְנִתְכַּפְּרוּ עֲווֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהָנֵי אֵינָם צֹרֶךְ קָרְבָּן, לְפִיכָךְ אֵינָן בָּאִין מִתְּרוּמָה שֶׁהֻפְרְשָׁה לְשֵׁם קָרְבָּנוֹת, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁנִּשְׁתַּיֵּר בַּלִּשְׁכָּה אַחַר הַפְרָשַׁת הַתְּרוּמוֹת:
וְאַמַּת הַמַּיִם. הָעוֹבֶרֶת בָּעֲזָרָה, אִם צְרִיכָה תִּקּוּן:
וְכָל צָרְכֵי הָעִיר. לַחְפֹּר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, וְתִקּוּן רְחוֹבוֹתֶיהָ וּשְׁוָקֶיהָ, וּשְׁמִירַת הָעִיר:
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל: