ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
הַתְּרוּמָה מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ. מַה שֶּׁנָּתְנוּ לְתוֹךְ הַקֻּפּוֹת מַה עוֹשִׂין בָּהֶן:
וְכָל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר. לַאֲתוֹיֵי קְטֹרֶת:
סְפִיחִים. תְּבוּאָה הָעוֹלָה מֵאֵלֶיהָ מִמַּה שֶּׁנָּשַׁר בַּקָּצִיר. וְנוֹתְנִים שָׂכָר לַשּׁוֹמְרִים שֶׁלֹּא יְלַקְּטוּם עֲנִיִּים בַּשְּׁבִיעִית, וּמְבִיאִים מֵהֶם עֹמֶר בְּפֶסַח וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בָּעֲצֶרֶת, שֶׁאֵינָם בָּאִים אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ. וְנוֹתְנִים שְׂכָרָם מִן הַתְּרוּמָה, דְּצֹרֶךְ קָרְבָּן כְּקָרְבָּן דָּמִי:
שׁוֹמֵר חִנָּם. וְאַף עַל גַּב דְּקָנָה אוֹתָם מִן הַהֶפְקֵר כְּשֶׁשָּׁמְרָם חִנָּם וֶהֱבִיאָם וַהֲרֵי הֵן שֶׁלּוֹ, רַבִּי יוֹסֵי סָבַר דְּקָרְבַּן יָחִיד מִשְׁתַּנֶּה לְקָרְבַּן צִבּוּר:
אַף אַתָּה אוֹמֵר כוּ'. כְּלוֹמַר אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִשֶּׁל צִבּוּר, וְאִם שׁוֹמְרָם חִנָּם וֶהֱבִיאָם וְזָכָה בָּהֶם נִמְצָא שֶׁאֵינָם בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר, דְּסָבְרֵי רַבָּנָן קָרְבַּן יָחִיד אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה לְשֶׁל צִבּוּר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: