ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כ · משנה ב
נוֹתְנִים מַיִם. בְּשַׁבָּת עַל גַּבֵּי שְׁמָרִים הַנְּתוּנִים בַּמְשַׁמֶּרֶת מִבְּעוֹד יוֹם. כְּדֵי שֶׁיִּצַּלּוּ שֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁמָרִים צְלוּלִים וְיָזוֹב כָּל יֵינָם. פֵּרוּשׁ אַחֵר עַל גַּבֵּי שְׁמָרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בֶּחָבִית, וְקוֹלְטִין הַמַּיִם טַעַם הַיַּיִן, וּמוֹצִיאִין אוֹתָן בְּשַׁבָּת וְשׁוֹתִים אוֹתָן, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם בּוֹרֵר:
אֶת הַיַּיִן. מִפְּנֵי הַקְּמָחִים לְבָנִים שֶׁמִּתְהַוִּים בּוֹ:
בְּסוּדָרִין. הַמְיֻחָדִין לְכָךְ. וְלֵיכָּא לְמִגְזַר דִּלְמָא סָחִיט לְהוּ, הוֹאִיל וַעֲשׂוּיִין לִמְלָאכָה זוֹ. וְהוּא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּיָדוֹ בַּסּוּדָר כְּמִין גֻּמָּא בְּפִי הַכְּלִי כְּדֵי שֶׁיֵּרֵד הַיַּיִן בַּמִּדְרוֹן, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֹל:
וּבִכְפִיפָה מִצְרִית. סַל הֶעָשׂוּי מִצּוּרֵי הַדֶּקֶל. וְהוּא שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הַכְּפִיפָה גְּבוֹהָה מִקַּרְקָעִית הַכְּלִי הַתַּחְתּוֹן טֶפַח, שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה אֹהֶל עֲרַאי:
וְנוֹתְנִים בֵּיצָה בִמְסַנֶּנֶת. שֶׁנָּתְנוּ בָּהּ חַרְדָּל לְהִסְתַּנֵּן, שֶׁרְגִילִין לִתֵּן בֵּיצָה טְרוּפָה בַּדְּבָרִים הָעֲכוּרִין וְהֵם מִתְלַבְּנִים וּמִזְדַּכְּכִים עַל יָדָהּ:
אֵנוּמְלִין. יַיִן וּדְבַשׁ וּפִלְפְּלִין:
לָגִין. גָּדוֹל מִכּוֹס וְקָטָן מֵחָבִית:
הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִים. אִם יֵשׁ לוֹ אוֹרְחִין מְרֻבִּין עוֹשֶׂה הַרְבֵּה, בֵּין בְּשַׁבָּת בֵּין בְּיוֹם טוֹב בֵּין בַּמּוֹעֵד. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא שֶׁעוֹשִׂין יֵנוּמוּלִין בְּשַׁבָּת כְּפִי מַה שֶּׁהֵן רוֹצִים: