אור ברסלב

ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק כ

פרק יט

משנה א

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר תּוֹלִין אֶת הַמְּשַׁמֶּרֶת. שֶׁמְּסַנְּנִים בָּהּ שִׁמְרֵי יַיִן, וּמוֹתֵחַ אֶת פִּיהָ לְכָל צַד בְּעִגּוּל וְנַעֲשֶׂה כְּאֹהֶל עַל חֲלַל הַכְּלִי. וְאַף עַל גַּב דְּעָבֵיד אֹהֶל, שָׁרֵי בְּיוֹם טוֹב, דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁירֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָן בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל בְּשַׁבָּת [תּוֹלֶה] לְכַתְּחִלָּה לֹא, אֲבָל אִם תְּלוּיָה הִיא נוֹתְנִין לְתוֹכָהּ שְׁמָרִים וּמְסַנְּנִין, דְּאֵין דֶּרֶךְ בּוֹרֵר בְּכָךְ:

אֵין תּוֹלִין אֶת הַמְּשַׁמֶּרֶת. דְּעָבֵיד אֹהֶל עֲרַאי וּמֵחֲזֵי כְּמַעֲשֵׂה חֹל:

וְאֵין נוֹתְנִים לַתְּלוּיָה בְשַׁבָּת. דַּהֲוָה תּוֹלָדַת בּוֹרֵר אוֹ מְרַקֵּד. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

משנה ב

נוֹתְנִים מַיִם. בְּשַׁבָּת עַל גַּבֵּי שְׁמָרִים הַנְּתוּנִים בַּמְשַׁמֶּרֶת מִבְּעוֹד יוֹם. כְּדֵי שֶׁיִּצַּלּוּ שֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁמָרִים צְלוּלִים וְיָזוֹב כָּל יֵינָם. פֵּרוּשׁ אַחֵר עַל גַּבֵּי שְׁמָרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בֶּחָבִית, וְקוֹלְטִין הַמַּיִם טַעַם הַיַּיִן, וּמוֹצִיאִין אוֹתָן בְּשַׁבָּת וְשׁוֹתִים אוֹתָן, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם בּוֹרֵר:

אֶת הַיַּיִן. מִפְּנֵי הַקְּמָחִים לְבָנִים שֶׁמִּתְהַוִּים בּוֹ:

בְּסוּדָרִין. הַמְיֻחָדִין לְכָךְ. וְלֵיכָּא לְמִגְזַר דִּלְמָא סָחִיט לְהוּ, הוֹאִיל וַעֲשׂוּיִין לִמְלָאכָה זוֹ. וְהוּא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּיָדוֹ בַּסּוּדָר כְּמִין גֻּמָּא בְּפִי הַכְּלִי כְּדֵי שֶׁיֵּרֵד הַיַּיִן בַּמִּדְרוֹן, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֹל:

וּבִכְפִיפָה מִצְרִית. סַל הֶעָשׂוּי מִצּוּרֵי הַדֶּקֶל. וְהוּא שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הַכְּפִיפָה גְּבוֹהָה מִקַּרְקָעִית הַכְּלִי הַתַּחְתּוֹן טֶפַח, שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה אֹהֶל עֲרַאי:

וְנוֹתְנִים בֵּיצָה בִמְסַנֶּנֶת. שֶׁנָּתְנוּ בָּהּ חַרְדָּל לְהִסְתַּנֵּן, שֶׁרְגִילִין לִתֵּן בֵּיצָה טְרוּפָה בַּדְּבָרִים הָעֲכוּרִין וְהֵם מִתְלַבְּנִים וּמִזְדַּכְּכִים עַל יָדָהּ:

אֵנוּמְלִין. יַיִן וּדְבַשׁ וּפִלְפְּלִין:

לָגִין. גָּדוֹל מִכּוֹס וְקָטָן מֵחָבִית:

הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִים. אִם יֵשׁ לוֹ אוֹרְחִין מְרֻבִּין עוֹשֶׂה הַרְבֵּה, בֵּין בְּשַׁבָּת בֵּין בְּיוֹם טוֹב בֵּין בַּמּוֹעֵד. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא שֶׁעוֹשִׂין יֵנוּמוּלִין בְּשַׁבָּת כְּפִי מַה שֶּׁהֵן רוֹצִים:

משנה ג

חִלְתִּית. כָּךְ שְׁמָהּ בַּעֲרָבִי, וְהִיא חַמָּה וְנוֹהֲגִין לְאָכְלָהּ בַּמְּקוֹמוֹת הַקָּרִים, וְאֵין שׁוֹרִין אוֹתָהּ בְּשַׁבָּת, דְּמֵחֲזֵי כְּמַעֲשֵׂה חֹל:

אֶת הַכַּרְשִׁינִין. מֵצִיף עֲלֵיהֶם מַיִם בִּכְלִי לִבְרֹר פְּסָלְתָּן, שֶׁהַפְּסֹלֶת צָף לְמַעְלָה:

וְלֹא שָׁפִין אוֹתָן. בַּיָּד לְהַשִּׁיר פְּסָלְתָּן, דַּהֲוָה לֵיהּ בּוֹרֵר:

אֲבָל נוֹתֵן בְּתוֹךְ הַכְּבָרָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁפְּסָלְתָּן נוֹפֵל לִפְעָמִים דֶּרֶךְ נִקְבֵי הַכְּבָרָה וְנִמְצָא מִתְבָּרֵר מֵאֵלָיו:

הַתֶּבֶן. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים מִן הַקַּשׁ שֶׁמְּחַתְּכִין אוֹתָן בַּמּוֹרִיגִים וְנַעֲשָׂה כָּל זְנַב הַשִּׁבָּלִין תֶּבֶן:

מֹץ. הוּא מִזְּקַן הַשִּׁבֹּלֶת הָעֶלְיוֹן, וְאֵינוֹ רָאוּי לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, וְכוֹבְרִים אוֹתוֹ בִּכְבָרָה שֶׁיִּפֹּל הַמֹּץ:

אֲבָל נוֹטֵל בִּכְבָרָה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הָאֵבוּס. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמֹּץ נוֹפֵל מֵאֵלָיו, דְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן מֻתָּר כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

משנה ד

גּוֹרְפִין. בְּשַׁבָּת אֵבוּס שֶׁלִּפְנֵי הַשּׁוֹר שֶׁמְּפַטְּמִים אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב הָעַפְרוּרִית שֶׁבָּאֵבוּס בַּתֶּבֶן וּבַשְּׂעוֹרִים שֶׁנּוֹתְנִים לְפָנָיו וְיָקוּץ בְּמַאֲכָלוֹ, וּמְסַלְּקִין תֶּבֶן שֶׁלְּפָנָיו לִצְדָדִים כְּשֶׁהוּא רַב כְּדֵי שֶׁלֹּא יִדְרְסֶנּוּ בְּרַגְלָיו וְיִתְלַכְלֵךְ בִּרְעִי:

וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. אַתַּרְוַיְהוּ קָאֵי, אֶחָד גְּרִיפַת הָאֵבוּס וְאֶחָד תֶּבֶן שֶׁלְּפָנָיו לֹא יְסַלְּקֶנּוּ לִצְדָדִים. וְלֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי דּוֹסָא וַחֲכָמִים אֶלָּא בְּאֵבוּס שֶׁל כְּלִי, אֲבָל בְּאֵבוּס שֶׁל קַרְקַע הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֵין גּוֹרְפִים, דִּלְמָא אָתֵי לְאַשְׁווֹיֵי גֻּמּוֹת. וְרַבָּנָן גָּזְרוּ אֵבוּס שֶׁל כְּלִי אַטּוּ אֵבוּס שֶׁל קַרְקַע. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

נוֹטְלִים מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְנוֹתְנִים לִפְנֵי זוֹ. וְלֹא אָמְרִינַן טִלְטוּל דְּלֹא חָזֵי הֲוֵי, אֶלָּא וַדַּאי חָזֵי, דְּאֵין בְּהֵמָה קָצָה בְּמַאֲכַל הַנִּטָּל מִלִּפְנֵי חֲבֶרְתָהּ. וְדַוְקָא מִלִּפְנֵי הַחֲמוֹר וְנוֹתְנִין לִפְנֵי הַשּׁוֹר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲבָל לֹא מִלִּפְנֵי הַשּׁוֹר וְנוֹתְנִים לִפְנֵי הַחֲמוֹר, שֶׁמַּאֲכַל הַשּׁוֹר מָאוּס בָּרִירִין הַיּוֹצְאִים מִפִּיו וְאֵין הַחֲמוֹר אוֹכֵל מִמֶּנּוּ:

משנה ה

הַקַּשׁ שֶׁעַל הַמִּטָּה. סְתָמָא לְהַסָּקָה וּמֻקְצֶה הוּא, וּבָא לִשְׁכַּב עָלָיו וּמְנַעְנְעוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רַךְ וְצָף לִשְׁכַּב עָלָיו:

לֹא יְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ. דְּמֻקְצֶה הוּא, אֲבָל מְנַעְנְעוֹ בְּגוּפוֹ בִּכְתֵפָיו, דְּטִלְטוּל מִן הַצַּד הוּא וְלָאו שְׁמֵיהּ טִלְטוּל:

אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין. דְּגַלֵּי דַּעְתֵּיהּ דְּאַקְצְיֵהּ לִשְׁכִיבָה, מֵעַתָּה תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו:

מַכְבֵּשׁ. שְׁנֵי לוּחוֹת שֶׁמְּשִׂימִין בֵּינֵיהֶן הַבְּגָדִים לְאַחַר כְּבִיסָתָן וּמְהַדְּקִין הַלּוּחַ הָעֶלְיוֹן עַל הַבְּגָדִים הַמֻּנָּחִין בַּלּוּחַ הַתַּחְתּוֹן כְּדֵי שֶׁיְּהֵא קִפּוּלָן נָאֶה:

מַתִּירִין. דְּהַיְנוּ לְצֹרֶךְ שַׁבָּת לִטֹּל אֶת הַבְּגָדִים, אֲבָל לֹא כּוֹבְשִׁים דְּהַיְנוּ צֹרֶךְ חֹל:

וְשֶׁל כּוֹבְסִים לֹא יִגַּע בּוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָשׂוּי לְתַקֵּן בְּגָדִים וּמִהַדַּק טְפֵי, וְהַתָּרָתוֹ דּוֹמָה לִסְתִירָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה