ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יט · משנה ה
נוֹלַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת נִמּוֹל לְתִשְׁעָה. שֶׁהֲרֵי יוֹם שְׁמִינִי שֶׁל מָחָר הוּא נִמּוֹל, וְשֶׁמָּא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת יוֹם הוּא וְנִמּוֹל לַתְּשִׁיעִי. הָיָה הַיּוֹם עֶרֶב שַׁבָּת אִי אֶפְשָׁר לְמוּלוֹ בְּשַׁבָּת הַבָּא, דְּשֶׁמָּא תְּשִׁיעִי הוּא וְהַוְיָא לַהּ מִילָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ וְאֵינָהּ דּוֹחָה שַׁבָּת, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד לְאַחַר הַשַּׁבָּת שֶׁהוּא עֲשִׂירִי:
חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת. אֵין מִילָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ דּוֹחָה אוֹתוֹ, וְנִמּוֹל לְאַחַד עָשָׂר:
שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. דִּקְדֻשָּׁה אַחַת הֵן, וְאֵין מִילָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ דּוֹחָה אֶת יוֹם טוֹב הַשֵּׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, נִמּוֹל לִשְׁנֵים עָשָׂר:
עַד שֶׁיַּבְרִיא. וְיַעַבְרוּ עָלָיו שִׁבְעָה יָמִים שְׁלֵמִים מֵעֵת לְעֵת מִיּוֹם שֶׁהִבְרִיא, וְאַחַר כָּךְ מָלִין אוֹתוֹ: