ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יט · משנה ד
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי תִינוֹקוֹת וְכוּ'. פְּלִיגֵי אָמוֹרָאֵי בַּגְּמָרָא בְּגִרְסַת מִשְׁנָה זוֹ, וְהַגִּרְסָא שֶׁתָּפְסוּ רַבּוֹתַי עִקָּר כָּךְ הִיא, מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי תִינוֹקוֹת, אֶחָד לָמוּל אַחַר שַׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בְּשַׁבָּת, וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר שַׁבָּת בְּשַׁבָּת, חַיָּב. אֶחָד לָמוּל בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בְּשַׁבָּת, וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת בְּשַׁבָּת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. וְהָכִי פֵּרוּשָׁהּ, שָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בְּשַׁבָּת חַיָּב לְדִבְרֵי הַכֹּל, שֶׁהֲרֵי טָעָה בִּדְבַר מִצְוָה וְלֹא עָשָׂה מִצְוָה כְּשֶׁהִקְדִּים וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בְּשַׁבָּת, וּבְהָא אֲפִלּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה:
אֶחָד לָמוּל בְּשַׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת בְּשַׁבָּת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת. דְּמִילָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ אֵינָהּ דּוֹחָה שַׁבָּת. וְאַף עַל גַּב דְּטָעָה בִּדְבַר מִצְוָה שֶׁהָיָה טָרוּד בְּאוֹתוֹ שֶׁל שַׁבָּת וּמִתּוֹךְ כָּךְ טָעָה בָּזֶה, וְאַף בָּזֶה עָשָׂה מִצְוָה שֶׁהֲרֵי רָאוּי הוּא לָמוּל אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ דּוֹחֶה שַׁבָּת, סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר טָעָה בִּדְבַר מִצְוָה וְעָשָׂה מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת חַיָּב:
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. דִּסְבִירָא לֵיהּ טָעָה בִּדְבַר מִצְוָה וְעָשָׂה מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת פָּטוּר, כֵּיוָן דְּסָבוּר הָיָה שֶׁבִּרְשׁוּת בֵּית דִּין הוּא עוֹשֶׂה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: