ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד · משנה ג
אֵזוֹב יוֹן. מִין אֵזוֹב שֶׁגָּדֵל בֵּין הַקּוֹצִים וּמֵמִית הַתּוֹלָעִים שֶׁבַּמֵּעַיִם:
שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל בְּרִיאִים. וּמוּכְחָא מִלְּתָא דְּלִרְפוּאָה אָכֵיל לֵיהּ, וְאָסוּר לְאָכְלוֹ בְּשַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁחֹק סַמְמָנִים, דַּהֲוֵי תּוֹלָדָה דְּטוֹחֵן:
אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר. דְּהַרְבֵּה אוֹכְלִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהֵן בְּרִיאִים. יוֹעֶזֶר, פולי"ו בְּלַעַ"ז, וְהוּא מְכַלֶּה הַתּוֹלָעִים שֶׁבַּכָּבֵד:
אַבּוּב רוֹעֶה. עֵץ שֶׁגָּדֵל יְחִידִי וְאֵין לוֹ עֲנָפִים, וְקוֹרִין אוֹתוֹ בַּעֲרָבִי עצא"ל רע"י, וְהוּא טוֹב לְמִי שֶׁנִּזֹּק עַל שֶׁשָּׁתָה מַיִם מְגֻלִּים:
כָּל הָאֳכָלִים אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא אֹכֶל וְהַבְּרִיאִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ, יָכֹל אָדָם לְאָכְלוֹ בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לִרְפוּאָה:
חוּץ מִמֵּי דְקָלִים. הֵם שְׁנֵי אִילָנוֹת מִמִּינֵי הַדְּקָלִים שֶׁהָיוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבֵינֵיהֶם מַעְיַן מַיִם, וְהַשּׁוֹתֶה מֵהֶם כּוֹס רִאשׁוֹן מְרַפֶּה הַזֶּבֶל שֶׁבְּמֵעָיו, וְכוֹס שֵׁנִי מְשַׁלְשֵׁל, וְכוֹס שְׁלִישִׁי מְנַקֶּה אֶת בְּנֵי מֵעַיִם עַד שֶׁאָדָם מוֹצִיאָם צְלוּלִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהִכְנִיסָם:
וְכוֹס שֶׁל עִקָּרִין. לוֹקְחִין שְׂרַף אִילָן שֶׁקּוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִי זא"ג אלכסנדרי"א, וְעֵשֶׂב שֶׁקּוֹרִין לוֹ עשב"א אלסדו"ר, פֵּרוּשׁ עֵשֶׂב שֶׁל שִׂמְחָה, וְכַרְכֹּם, וְכוֹתְשִׁין אוֹתָן וְנוֹתְנִין אֶת עֲפָרָן בְּיַיִן. וְהָאִשָּׁה זָבָה שֶׁתִּשְׁתֶּה מֵהֶן שְׁלֹשָׁה כּוֹסוֹת תֵּרָפֵא:
מִפְּנֵי שֶׁהֵן לַיְרוֹקָה. בַּעַל חֹלִי הַנִּקְרָא יֵרָקוֹן, אִם יִשְׁתֶּה מֵהֶן יֵרָפֵא מֵחֹלִי הַיֵּרָקוֹן, אֲבָל יִשָּׁאֵר עָקָר וְלֹא יוֹלִיד, וּלְכָךְ נִקְרָא כּוֹס עִקָּרִין:
לִצְמָאוֹ. אִם אֵינוֹ חוֹלֶה: