ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד
משנה א
שְׁמֹנָה. הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר כוּ' הַמְּנוּיִין בְּפָרָשַׁת וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי:
הַצָּדָן חַיָּב. שֶׁיֵּשׁ בְּמִינָן נִצּוֹד:
וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב. דְּיֵשׁ לָהֶן עוֹר וְהַוְיָא לַהּ חַבּוּרָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת, וְחַיָּב מִשּׁוּם מְפָרֵק שֶׁהִיא תּוֹלָדָה דְּדָשׁ. אִי נַמִּי כֵּיוָן דְּיֵשׁ לָהֶן עוֹר נִצְבָּע הָעוֹר בַּדָּם הַנִּצְרָר בּוֹ וְחַיָּב מִשּׁוּם צוֹבֵעַ:
וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. כְּגוֹן תּוֹלָעִים וְחֶלְזוֹנוֹת וְעַקְרַבִּים, הַחוֹבֵל בָּהֶם פָּטוּר, דְּאֵין לָהֶם עוֹר:
שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ פָּטוּר. דְּאֵין בְּמִינָן נִצּוֹד:
חַיָּה וְעוֹף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ הַצָּדָן פָּטוּר. שֶׁהֲרֵי נִצּוֹדִים וְעוֹמְדִים הֵן:
וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב. דְּיֵשׁ לָהֶן עוֹר. וְאֵין הַחוֹבֵל חַיָּב בְּכָל הָנֵי דִּתְנִינַן בְּמַתְנִיתִין אֶלָּא בְּצָרִיךְ לַדָּם, אֲבָל אִם לֹא חָבַל אֶלָּא לְהַזִּיק, הָא קַיְמָא לָן כָּל הַמְקַלְקְלִים פְּטוּרִים:
משנה ב
אֵין עוֹשִׂין הִילְמִי. מֵי מֶלַח מְרֻבִּים שֶׁנּוֹתְנִים לְתוֹךְ יְרָקוֹת שֶׁכּוֹבְשִׁין אוֹתָן לְהִתְקַיֵּם:
אֲבָל עוֹשִׂין. מֵי מֶלַח מֻעָטִים כְּדֵי לִטְבֹּל בָּהֶן פִּתּוֹ אוֹ לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל:
וַהֲלֹא הוּא הִילְמִי בֵּין מְרֻבֶּה בֵּין מֻעָט. כְּלוֹמַר אִם הַמְרֻבִּים אֲסוּרִים אַף הַמֻּעָטִים אֲסוּרִים, דְּיֹאמְרוּ מְלָאכָה מְרֻבָּה אֲסוּרָה וּמְלָאכָה מֻעֶטֶת מֻתֶּרֶת, אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ אֲסוּרִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּמְעַבֵּד וּמְתַקֵּן אֶת הָאֹכֶל הַנִּתָּן בְּתוֹכוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם:
וְאֵלּוּ הֵן הַמֻּתָּרִים. נוֹתֵן שֶׁמֶן בְּתוֹךְ הַמַּיִם בַּתְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן הַמֶּלַח, אוֹ נוֹתֵן שֶׁמֶן בַּתְּחִלָּה לְתוֹךְ הַמֶּלַח קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן אֶת הַמַּיִם, דְּהַשֶּׁמֶן מְעַכְּבוֹ שֶׁאֵין הַמֶּלַח מִתְעָרֵב יָפֶה עִם הַמַּיִם וּמַתִּישׁ אֶת כֹּחוֹ. אֲבָל לֹא יִתֵּן מַיִם וּמֶלַח בַּתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ אֶת הַשֶּׁמֶן, דְּמִשָּׁעָה שֶׁנּוֹתֵן מַיִם וּמֶלַח יַחַד הוּא נִרְאֶה כִּמְעַבֵּד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
משנה ג
אֵזוֹב יוֹן. מִין אֵזוֹב שֶׁגָּדֵל בֵּין הַקּוֹצִים וּמֵמִית הַתּוֹלָעִים שֶׁבַּמֵּעַיִם:
שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל בְּרִיאִים. וּמוּכְחָא מִלְּתָא דְּלִרְפוּאָה אָכֵיל לֵיהּ, וְאָסוּר לְאָכְלוֹ בְּשַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁחֹק סַמְמָנִים, דַּהֲוֵי תּוֹלָדָה דְּטוֹחֵן:
אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר. דְּהַרְבֵּה אוֹכְלִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהֵן בְּרִיאִים. יוֹעֶזֶר, פולי"ו בְּלַעַ"ז, וְהוּא מְכַלֶּה הַתּוֹלָעִים שֶׁבַּכָּבֵד:
אַבּוּב רוֹעֶה. עֵץ שֶׁגָּדֵל יְחִידִי וְאֵין לוֹ עֲנָפִים, וְקוֹרִין אוֹתוֹ בַּעֲרָבִי עצא"ל רע"י, וְהוּא טוֹב לְמִי שֶׁנִּזֹּק עַל שֶׁשָּׁתָה מַיִם מְגֻלִּים:
כָּל הָאֳכָלִים אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא אֹכֶל וְהַבְּרִיאִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ, יָכֹל אָדָם לְאָכְלוֹ בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לִרְפוּאָה:
חוּץ מִמֵּי דְקָלִים. הֵם שְׁנֵי אִילָנוֹת מִמִּינֵי הַדְּקָלִים שֶׁהָיוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבֵינֵיהֶם מַעְיַן מַיִם, וְהַשּׁוֹתֶה מֵהֶם כּוֹס רִאשׁוֹן מְרַפֶּה הַזֶּבֶל שֶׁבְּמֵעָיו, וְכוֹס שֵׁנִי מְשַׁלְשֵׁל, וְכוֹס שְׁלִישִׁי מְנַקֶּה אֶת בְּנֵי מֵעַיִם עַד שֶׁאָדָם מוֹצִיאָם צְלוּלִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהִכְנִיסָם:
וְכוֹס שֶׁל עִקָּרִין. לוֹקְחִין שְׂרַף אִילָן שֶׁקּוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִי זא"ג אלכסנדרי"א, וְעֵשֶׂב שֶׁקּוֹרִין לוֹ עשב"א אלסדו"ר, פֵּרוּשׁ עֵשֶׂב שֶׁל שִׂמְחָה, וְכַרְכֹּם, וְכוֹתְשִׁין אוֹתָן וְנוֹתְנִין אֶת עֲפָרָן בְּיַיִן. וְהָאִשָּׁה זָבָה שֶׁתִּשְׁתֶּה מֵהֶן שְׁלֹשָׁה כּוֹסוֹת תֵּרָפֵא:
מִפְּנֵי שֶׁהֵן לַיְרוֹקָה. בַּעַל חֹלִי הַנִּקְרָא יֵרָקוֹן, אִם יִשְׁתֶּה מֵהֶן יֵרָפֵא מֵחֹלִי הַיֵּרָקוֹן, אֲבָל יִשָּׁאֵר עָקָר וְלֹא יוֹלִיד, וּלְכָךְ נִקְרָא כּוֹס עִקָּרִין:
לִצְמָאוֹ. אִם אֵינוֹ חוֹלֶה:
משנה ד
לֹא יִגְמַע אֶת הַחֹמֶץ. וְיִפְלֹט, דְּמוּכְחָא מִלְּתָא דְּלִרְפוּאָה הוּא. וְאִם מְגַמֵּעַ וּבוֹלֵעַ שַׁפִּיר דָּמִי:
לֹא יָסוּךְ בָּהֶם יַיִן וְחֹמֶץ. דְּאֵין אָדָם סָךְ מֵהֶן אֶלָּא לִרְפוּאָה:
אֲבָל לֹא שֶׁמֶן וֶרֶד. לְפִי שֶׁדָּמָיו יְקָרִים וּמוּכְחָא מִלְּתָא דְּלִרְפוּאָה קָעָבֵיד:
שֶׁכֵּן דַּרְכָּן לָסוּךְ. בְּלֹא מַכָּה:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: