ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג
משנה א
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הָאוֹרֵג שְׁלֹשָׁה חוּטִין בַּתְּחִלָּה. אִם זוֹ תְּחִלַּת אֲרִיגָתוֹ שֶׁל בֶּגֶד אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֶּאֱרֹג שְׁלֹשָׁה חוּטִין, וְאִם מוֹסִיף הוּא עַל הָאָרִיג שִׁעוּרוֹ בְּאֶחָד, דְּמִצְטָרֵף עִם הַשְּׁאָר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
משנה ב
שְׁתֵּי בָתֵּי נִירִין. שֶׁנָּתַן שְׁנֵי חוּטִין שֶׁל שְׁתִי בַּנִּיר שֶׁקּוֹרִין ליצ"ש:
בַּנִּירִין. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא שֶׁמַּרְכִּיב שְׁנֵי פְּעָמִים [כָּל] חוּט שֶׁל שְׁתִי בַּנִּיר וּבַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית מַרְכִּיבוֹ עַל חוּט הַמֻּרְכָּב עַל הַקָּנֶה:
בַּקֵּרוֹס. יְרִיעָה אֲרוּגָה מִסִּיב שֶׁל דֶּקֶל:
משנה ג
הַקּוֹרֵעַ עַל מֵתוֹ וְכוּ'. בְּמֵת שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לִקְרֹעַ עָלָיו הוּא דַּהֲוֵי מְקַלְקֵל וּפָטוּר, אֲבָל עַל מֵת שֶׁחַיָּב לִקְרֹעַ עָלָיו, מְתַקֵּן הוּא וְחַיָּב:
וּבַחֲמָתוֹ. וְכָל הַמְקַלְקְלִים פְּטוּרִין. הָא מַתְנִיתִין אִדַּחְיָא לַהּ, וַהֲלָכָה שֶׁהַקּוֹרֵעַ בַּחֲמָתוֹ חַיָּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמְּקַלְקֵל הוּא אֵצֶל הַבֶּגֶד, מְתַקֵּן הוּא אֵצֶל יִצְרוֹ וְדַעְתּוֹ מִתְיַשֶּׁבֶת עָלָיו בְּכָךְ:
משנה ד
הַמְלַבֵּן. אֶת הַצֶּמֶר, וְהַמְנַפְּצוֹ וְהַצּוֹבְעוֹ וְהַטּוֹוֶה מִמֶּנּוּ, שֶׁהֵן כֻּלָּן אֲבוֹת מְלָאכוֹת, שִׁעוּרָן כְּדֵי שֶׁיִּטְוֶה מֵאוֹתוֹ הַצֶּמֶר חוּט אָרֹךְ כִּמְלֹא רֹחַב הַסִּיט כָּפוּל. וְהַסִּיט הוּא כְּדֵי הֶפְסֵק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אַמָּה לָאֶצְבַּע כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל אָדָם לְהַרְחִיבוֹ, וּכְשִׁעוּר הָרֶוַח הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים הוּא הַסִּיט כָּפוּל. וְרֶוַח שֶׁבֵּין גֻּדָּל לָאֶצְבַּע פַּעַם אַחַת הוּא גַּם כֵּן כִּמְלֹא רֹחַב הַסִּיט כָּפוּל, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כִּפְלַיִם כְּאוֹתוֹ שֶׁיֵּשׁ בֵּין אַמָּה לָאֶצְבַּע:
הָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. שִׁעוּרָן בְּרֹחַב הַבֶּגֶד כִּמְלֹא הַסִּיט, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אֲרָגָן עַל פְּנֵי כָּל רֹחַב הַבֶּגֶד, חַיָּב:
משנה ה
הַצָּד צִפּוֹר. עַד שֶׁהִכְנִיסוֹ לְמִגְדָּל שֶׁל עֵץ, ארמאריא"ו בְּלַעַ"ז, חַיָּב, שֶׁזּוֹ הוּא צִידָתוֹ, אֲבָל אִם הִכְנִיסוֹ לַבַּיִת אֵינוֹ נִצּוֹד בְּכָךְ:
וּצְבִי. נִצּוֹד מִשֶּׁהִכְנִיסוֹ לַבַּיִת וְנָעַל בְּפָנָיו, אֲבָל אִם הִכְנִיסוֹ לַגִּנָּה אוֹ לֶחָצֵר אֵין זוֹ צִידָה:
וְלַבֵּיבָרִין. קַרְפִּיפוֹת הַמֻּקָּפִים חוֹמָה שֶׁמַּכְנִיסִין שָׁם חַיּוֹת וְנִשְׁמָרִים שָׁם:
כָּל הַמְחֻסָּר צִידָה. שֶׁקָּשֶׁה לְתָפְשׂוֹ שָׁם, כְּגוֹן שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ לוֹ בִּשְׁחִיָּה אַחַת שֶׁשּׁוֹחֶה לְתָפְשׂוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל [דִּמְפָרֵשׁ] לְמִלְתַּיְהוּ דְּרַבָּנָן:
משנה ו
צְבִי שֶׁנִּכְנַס. מֵאֵלָיו לַבַּיִת וְנָעַל אֶחָד בְּפָנָיו, זוֹ הִיא צִידָתוֹ:
נָעֲלוּ שְׁנַיִם פְּטוּרִים. דַּהֲווּ לְהוּ שְׁנַיִם שֶׁעֲשָׂאוּהָ:
לֹא יָכֹל אֶחָד לִנְעֹל. אוֹרְחֵיהּ הוּא לְנוֹעֲלוֹ בִּשְׁנַיִם, וַהֲרֵי לְכָל אֶחָד מְלָאכָה, דִּבְלָאו אִיהוּ לֹא מִתְעַבְּדָה:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
משנה ז
הַשֵּׁנִי חַיָּב. שֶׁהוּא צָד אוֹתוֹ:
הָא לְמַה זֶּה דּוֹמֶה. מֵאַחַר שֶׁנִּצּוֹד עַל יְדֵי רִאשׁוֹן:
לְנוֹעֵל אֶת בֵּיתוֹ לְשָׁמְרוֹ. וְלֹא לָצוּד:
וְנִמְצָא צְבִי. שֶׁהוּא נִצּוֹד כְּבָר שָׁמוּר בְּתוֹכוֹ, כָּךְ זֶה אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד רִאשׁוֹן אֵין זֶה אֶלָּא כְּשׁוֹמְרוֹ לַצְּבִי שֶׁהָיָה לוֹ מֵאֶתְמוֹל. וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר הָאָמוּר בְּמַתְנִיתִין, פָּטוּר וּמֻתָּר: