ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד · משנה א
שְׁמֹנָה. הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר כוּ' הַמְּנוּיִין בְּפָרָשַׁת וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי:
הַצָּדָן חַיָּב. שֶׁיֵּשׁ בְּמִינָן נִצּוֹד:
וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב. דְּיֵשׁ לָהֶן עוֹר וְהַוְיָא לַהּ חַבּוּרָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת, וְחַיָּב מִשּׁוּם מְפָרֵק שֶׁהִיא תּוֹלָדָה דְּדָשׁ. אִי נַמִּי כֵּיוָן דְּיֵשׁ לָהֶן עוֹר נִצְבָּע הָעוֹר בַּדָּם הַנִּצְרָר בּוֹ וְחַיָּב מִשּׁוּם צוֹבֵעַ:
וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. כְּגוֹן תּוֹלָעִים וְחֶלְזוֹנוֹת וְעַקְרַבִּים, הַחוֹבֵל בָּהֶם פָּטוּר, דְּאֵין לָהֶם עוֹר:
שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ פָּטוּר. דְּאֵין בְּמִינָן נִצּוֹד:
חַיָּה וְעוֹף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ הַצָּדָן פָּטוּר. שֶׁהֲרֵי נִצּוֹדִים וְעוֹמְדִים הֵן:
וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב. דְּיֵשׁ לָהֶן עוֹר. וְאֵין הַחוֹבֵל חַיָּב בְּכָל הָנֵי דִּתְנִינַן בְּמַתְנִיתִין אֶלָּא בְּצָרִיךְ לַדָּם, אֲבָל אִם לֹא חָבַל אֶלָּא לְהַזִּיק, הָא קַיְמָא לָן כָּל הַמְקַלְקְלִים פְּטוּרִים: