ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ו
בִּשְׁתֵּי הֶעְלֵמוֹת. לְאַחַר שֶׁכָּתַב אוֹת אַחַת בְּשׁוֹגֵג נוֹדַע לוֹ שֶׁעָבַר, וְחָזַר וְנֶעֱלַם מִמֶּנּוּ וְשָׁגַג וְכָתַב אוֹת שְׁנִיָּה בְּצִדָּהּ:
אַחַת בְּשַׁחֲרִית וְאַחַת בֵּין הָעַרְבַּיִם. כֵּיוָן דַּהֲוֵי לֵיהּ שְׁהוּת בֵּינְתַיִם כְּדֵי לֵידַע הֲוָה לֵיהּ כִּשְׁתֵּי הַעֲלָמוֹת:
רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּב. דְּסָבַר אֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁעוּר לְחַלֵּק שֶׁלֹּא יִצְטָרֵף עִמּוֹ הַחֵצִי הָאַחֵר:
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. דְּסָבְרֵי הַיְדִיעָה שֶׁבֵּין שְׁנֵי חֲצָאֵי שִׁעוּר מְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶם, וְלֹא נַעֲשָׂה כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁנֵי חֲצָאֵי שִׁעוּר בְּהֶעְלֵם אֶחָד. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: