ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ה
בְּמַשְׁקִין. שֶׁמַּשְׁחִירִין, כְּמוֹ מֵי תּוּתִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:
בְּמֵי פֵרוֹת. שֶׁל כָּל שְׁאָר פֵּרוֹת:
בַּאֲבַק דְּרָכִים. כְּגוֹן שֶׁסָּרַט בְּאֶצְבָּעוֹ צוּרַת אוֹתִיּוֹת עַל הַחֹל וְהָאָבָק שֶׁבַּדְּרָכִים:
בַּאֲבַק סוֹפְרִים. עַפְרוּרִית שֶׁל קֶסֶת הַסּוֹפֵר:
לְאַחַר יָדוֹ. עַל גַּב יָדוֹ, שֶׁאָחַז הַקֻּלְמוֹס בְּאֶצְבְּעוֹתָיו וְהָפַךְ יָדוֹ וְכָתַב:
וּבְמַרְפְּקוֹ. הַפֶּרֶק הָאֶמְצָעִי שֶׁבַּזְּרֹעַ:
אוֹת אַחַת סָמוּךְ לִכְתָב. אֵצֶל אוֹת כְּתוּבָה זִוֵּג לָהּ אַחַת וְהִשְׁלִימָהּ לִשְׁתַּיִם:
כְּתָב עַל גַּבֵּי כְּתָב. הֶעֱבִיר קֻלְמוֹס עַל אוֹתִיּוֹת הַכְּתוּבִים כְּבָר וְחִדְּשָׁם:
וְכָתַב שְׁנֵי זַיְנִין. שֶׁלֹּא נִרְאֶה הַגַּג שֶׁל חי"ת אֶלָּא שְׁנֵי הָרַגְלַיִם נִרְאֶה כְּאִלּוּ הֵם שֵׁנִי זַיְינִי"ן:
עַל שְׁנֵי כָתְלֵי הַבַּיִת. שֶׁאֵינָן בַּמִּקְצוֹעַ:
עַל שְׁנֵי דַּפֵּי פִנְקָס. שֶׁעֲשׂוּיִין עַמּוּדִים עַמּוּדִים, כָּתַב אוֹת אַחַת בְּעַמּוּד זֶה וְאוֹת אַחַת בְּעַמּוּד זֶה, וְאֵינוֹ יָכֹל לְקָרְבָן אֶלָּא אִם כֵּן יַחְתֹּךְ מַה שֶּׁמַּפְסִיק בֵּינֵיהֶן. וְתָנָא בָּרֵישָׁא כָּתְלֵי הַבַּיִת הַמְּרֻחָקִים זֶה מִזֶּה וַהֲדַר תָּנֵי דַּפֵּי פִּנְקָס, וְלֹא זוֹ אַף זוֹ קָתָנֵי:
אוֹת אַחַת עַל שֵׁם נוֹטָרִיקוֹן. שֶׁעוֹשֶׂה סִימָן נְקֻדָּה עָלֶיהָ וּמְבִינִים מֵאוֹתָהּ הָאוֹת תֵּבָה שְׁלֵמָה, כְּגוֹן קוֹ"ף קָרְבָּן, מֵ"ם מַעֲשֵׂר, תָּ"ו תְּרוּמָה:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר חַיָּב. כֵּיוָן שֶׁהַכֹּל מְבִינִים מֵאוֹתָהּ הָאוֹת תֵּבָה שְׁלֵמָה, כְּאִלּוּ כָּתַב אוֹתִיּוֹת שֶׁל כָּל הַתֵּבָה:
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. שֶׁהֲרֵי לֹא כָּתַב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: