ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ג
בֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ. בְּאָדָם שֶׁהוּא שׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו, דְּאִלּוּ בִּשְׁאָר כָּל אָדָם כְּתִיבַת שְׂמֹאל אֵינָהּ כְּתִיבָה:
בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד. שְׁתֵּיהֶן אַלְפִין:
מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת. אָלֶף בֵּית:
מִשְּׁנֵי סַמְמָנִיּוֹת. אֶחָד בִּדְיוֹ וְאֶחָד בְּסִיקְרָא. וְאִית סְפָרִים דְּגָרְסֵי מִשְּׁנֵי סַמָּנִיּוֹת, כְּלוֹמַר מִשְּׁנֵי סִימָנִים, כְּגוֹן שֶׁכּוֹתְבִים א' לְסִימָן אֶחָד וּב' לְסִימָן שְׁנַיִם:
בְּכָל לָשׁוֹן. וּכְתָב שֶׁל כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה:
מִשּׁוּם רֹשֶׁם. סִימָן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בְּקַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, מִפְּנֵי שֶׁמְּפָרְקִים אוֹתָן, וְלִכְשֶׁיְּקִימוּהוּ לֹא יַחְלִיפוּ סֵדֶר הַקְּרָשִׁים. וְאָתָא רַבִּי יוֹסֵי לְמֵימַר דַּאֲפִלּוּ לֹא כָּתַב אֶלָּא שֶׁרָשַׁם שְׁנֵי רְשִׁימוֹת בְּעָלְמָא לְסִימָן, חַיָּב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
מָצִינוּ שֵׁם קָטָן. כְּלוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִגְמַר מְלַאכְתּוֹ, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִכְתֹּב תֵּבָה גְּדוֹלָה וְכָתַב מִקְצָתָהּ, הוֹאִיל וְאוֹתוֹ מִקְצָת הַוְיָא תֵּבָה וּמִתְקַיֶּמֶת בְּמָקוֹם אַחֵר חַיָּב, וְכֵן הֲלָכָה: