ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ב
הַמְנַכֵּשׁ. תּוֹלֵשׁ עֲשָׂבִים רָעִים מִתּוֹךְ טוֹבִים. פֵּרוּשׁ אַחֵר חוֹפֵר סְבִיב עִקְּרֵי הַצְּמָחִים, וְהִיא מְלָאכָה מֵעֵין חֲרִישָׁה:
מְקַרְסֵם. קוֹצֵץ עֲנָפִים יְבֵשִׁים מִן הָאִילָן לְתַקְּנוֹ:
מְזַרֵד. זְרָדִים לַחִים חֲדָשִׁים שֶׁל שָׁנָה זוֹ, וּפְעָמִים שֶׁהֵן מְרֻבִּים וּמִתְגַּדְּלִים וּמַכְחִישִׁים כֹּחַ הָאִילָן, וְקוֹצְצִין אוֹתָן מִמֶּנּוּ:
אִם לְתַקֵּן. אֶת הָאִילָן אוֹ אֶת הַקַּרְקַע, וּקְצָצוֹ מִן הַמְּחֻבָּר:
בֵּיצָה קַלָּה. כִּגְרוֹגֶרֶת מִבֵּיצַת תַּרְנְגֹלֶת, שֶׁהִיא קַלָּה לְהִתְבַּשֵּׁל יוֹתֵר מִשְּׁאָר בֵּיצִים: