ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק טז · משנה ב
מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת. וְאַף עַל גַּב דִּבְהֶתֵּרָא קָא טָרַח דְּהָא לֹא שָׁרוּ לֵיהּ לְאַצּוֹלֵי אֶלָּא לֶחָצֵר הַמְעֹרֶבֶת בִּלְבַד, אֲפִלּוּ הָכִי לֹא שָׁרוּ לֵיהּ לְאַצּוֹלֵי טְפֵי, מִפְּנֵי שֶׁאָדָם בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ וְאִי שָׁרֵית לֵיהּ אָתֵי לְכִבּוּיֵי:
נָפְלָה דְלֵקָה בְלֵילֵי שַׁבָּת. קֹדֶם אֲכִילָה:
שַׁחֲרִית. קֹדֶם סְעוּדָה:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְעוֹלָם הוּא מַצִּיל. הוֹאִיל וְיוֹמָא בַּר הָכִי הוּא וּבְהֶתֵּרָא טָרַח. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: