אור ברסלב

ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק טז

פרק טו

משנה א

כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ. אֲפִלּוּ נְבִיאִים וּכְתוּבִים, מַצִּילִין אוֹתָן מֵחָצֵר שֶׁנָּפְלָה בּוֹ הַדְּלֵקָה לְחָצֵר אַחֶרֶת שֶׁבְּאוֹתוֹ מָבוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֵרְבוּ. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ כְּתוּבִים בִּכְתָב אַשּׁוּרִי וּבִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:

בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן. כְּגוֹן נְבִיאִים, שֶׁמַּפְטִירִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת:

בֵּין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן. כְּגוֹן כְּתוּבִים, דְּאַף יְחִידִים אֵין קוֹרִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת מִפְּנֵי בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ כְּדִלְקַמָּן, שֶׁהָיוּ דּוֹרְשִׁים לָעָם בְּשַׁבָּת וּמוֹרִין לָהֶן הִלְכוֹת אִסּוּר וְהֶתֵּר, לְפִי שֶׁכָּל יְמוֹת הַחֹל הֵם עֲסוּקִים בִּמְלַאכְתָּן, וְאָסְרוּ לִקְרוֹת בִּכְתוּבִים בְּשַׁבָּת בִּשְׁעַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ מִשּׁוּם דְּמָשְׁכֵי לִבָּא וְאָתוּ לְאִמְּנוֹעֵי מִלִּשְׁמֹעַ הַדְּרָשָׁה:

וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִים בְּכָל לָשׁוֹן. וְאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּלֹא נִתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן וְאֵין מַצִּילִין אוֹתָן, אֲפִלּוּ הָכִי טְעוּנִים גְּנִיזָה וְאָסוּר לְהָנִיחָן בִּמְקוֹם הֶפְקֵר:

לְמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ. שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלֹשׁ מְחִצּוֹת וְלֶחִי אֶחָד בְּרוּחַ רְבִיעִית, זֶה מָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ הָאָמוּר כָּאן. שָׁלֹשׁ מְחִצּוֹת בְּלֹא לֶחִי, זֶהוּ מָבוֹי מְפֻלָּשׁ. וְהָכִי מְפָרֵשׁ לַהּ בַּגְּמָרָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּבֶן בְּתֵירָא:

משנה ב

מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת. וְאַף עַל גַּב דִּבְהֶתֵּרָא קָא טָרַח דְּהָא לֹא שָׁרוּ לֵיהּ לְאַצּוֹלֵי אֶלָּא לֶחָצֵר הַמְעֹרֶבֶת בִּלְבַד, אֲפִלּוּ הָכִי לֹא שָׁרוּ לֵיהּ לְאַצּוֹלֵי טְפֵי, מִפְּנֵי שֶׁאָדָם בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ וְאִי שָׁרֵית לֵיהּ אָתֵי לְכִבּוּיֵי:

נָפְלָה דְלֵקָה בְלֵילֵי שַׁבָּת. קֹדֶם אֲכִילָה:

שַׁחֲרִית. קֹדֶם סְעוּדָה:

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְעוֹלָם הוּא מַצִּיל. הוֹאִיל וְיוֹמָא בַּר הָכִי הוּא וּבְהֶתֵּרָא טָרַח. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

משנה ג

מַצִּילִין סַל מָלֵא כִכָּרוֹת. הוֹאִיל וּבְבַת אַחַת הוּא מַצִּיל מַה לִּי פּוּרְתָּא מַה לִּי טוּבָא:

וְעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא גָּדוֹל וְיֵשׁ בּוֹ סְעוּדוֹת הַרְבֵּה:

וְאִם הָיוּ פִקְּחִים. וְיוֹדְעִים שֶׁאִם יִשְׁאֲלוּ שָׂכָר כְּפוֹעֲלִים לָאו שְׂכַר שַׁבָּת שָׁקְלֵי, כֵּיוָן דְּמֵעִקָּרָא לָאו אַדַּעְתָּא דִּשְׂכַר פְּעֻלָּה בָּאוּ, עוֹשִׂין עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר שַׁבָּת. וּבִירֵא שָׁמַיִם עָסְקִינַן, דְּאַף עַל גַּב דְּמֵהֶפְקֵירָא קָא זָכִי וּמַה שֶּׁהִצִּיל דִּידֵיהּ הֲוֵי, מִכָּל מָקוֹם לֹא נִיחָא לֵיהּ דְּלִתְהָנֵי מֵאֲחֵרִים, דְּיָדַע דְּעַל כָּרְחֵיהּ אַפְקְרֵיהּ, וּבְחִנָּם נַמִּי לֹא נִיחָא לֵיהּ דְּלִטְרַח, הִלְכָּךְ שָׁקֵיל אַגְרֵיהּ:

משנה ד

וּלְשָׁם הוּא מוֹצִיא. לְתַנָּא קַמָּא לְחָצֵר הַמְעֹרֶבֶת, וּלְבֶן בְּתֵירָא אֲפִלּוּ לְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת:

כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ. שֶׁצְּרִיכִים לוֹ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם לִסְעוּדָה:

שְׁמֹנָה עָשָׂר כֵּלִים. שֶׁהוּא רָגִיל לִלְבֹּשׁ בְּחֹל בְּבַת אַחַת וְתוּ לֹא. וְאֵלּוּ הֵן, הַסַּרְבָּל הָעֶלְיוֹן, וּמַלְבּוּשׁ שֶׁמְּמַלְּאִין אוֹתוֹ מוֹךְ וְצֶמֶר גֶּפֶן בֵּין תְּפִירָה לִתְפִירָה שֶׁקּוֹרִין בַּעֲרָבִי מחשי"א, וַחֲגוֹר רָחָב שֶׁחוֹגֵר מִמַּעַל לְמַדָּיו, וּבֶגֶד צַר וְקָצָר שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַ"ז גונ"א, וְחָלוּק שֶׁלּוֹבֵשׁ עַל בְּשָׂרוֹ שֶׁקּוֹרִין קמיז"א, וַחֲגוֹר שֶׁחוֹגְרִים עָלֶיהָ, וְכוֹבַע שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, וּמִצְנֶפֶת וּשְׁנֵי מִנְעָלִים שֶׁבְּרַגְלָיו, וּשְׁנֵי בָּתֵּי שׁוֹקַיִם, וּשְׁנֵי בָּתֵּי יָדַיִם שֶׁמַּלְבִּישִׁים אוֹתָם עַל הַיָּדַיִם וּמְכַסִּין בָּהֶן הַזְּרוֹעוֹת עַד הָאֲצִילִים, וּשְׁנֵי רְדִידִים שֶׁמִּתְנַגֵּב בָּהֶן, וְטַלִּית קָטָן שֶׁמְּכַסֶּה בּוֹ רֹאשׁוֹ וּכְתֵפָיו, וְסוּדָר שֶׁבְּצַוָּארוֹ וּתְלוּיִין שְׁנֵי רָאשָׁיו לְפָנָיו וְקוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִי שי"ד:

בֹּאוּ וְהַצִּילוּ עִמִּי. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא מַצִּיל כָּךְ הֵם מַצִּילִים. אֲבָל לְעֵיל אָמַר בֹּאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם, שֶׁפְּעָמִים שֶׁהוּא מַצִּיל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהֵם יְכוֹלִים לְהַצִּיל, כְּגוֹן שֶׁהוּא לֹא סָעַד וְהֵן סָעֲדוּ, אוֹ אִיפְּכָא:

משנה ה

שִׁדָּה. עֲשׂוּיָה כְּמִין אָרוֹן:

תֵּבָה. קְטַנָּה שֶׁל שֻׁלְחָנִים:

וּמִגְדָּל. ארמאריא"ו בְּלַעַ"ז, וּבַעֲרָבִי מנשא"ר, וּשְׁלָשְׁתָּן שֶׁל עֵץ:

מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחָרֵךְ. וְאֵין הָאוּר נֶאֱחֶזֶת בּוֹ, וּמַצִּיל עַל כְּלִי עֵץ שֶׁלֹּא יִשָּׂרֵף:

בֵּין מְלֵאִים. מַיִם:

שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל אֶת הָאוּר. מִפְּנֵי שֶׁחֲדָשִׁים הֵם, וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי גְּרַם כִּבּוּי אָסוּר אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם הֶפְסֵד מָמוֹן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

משנה ו

אֵין אוֹמְרִים לוֹ כַּבֵּה. דַּאֲמִירָה לְנָכְרִי שְׁבוּת:

וְאַל תְּכַבֶּה. אֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ, אֶלָּא יַנִּיחֶנּוּ וִיכַבֶּה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתַת הַנָּכְרִי עֲלֵיהֶם, דְּיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מֻזְהָר עַל שְׁבִיתַת הַנָּכְרִי כְּשֶׁאֵינוֹ עַבְדּוֹ:

משנה ז

כּוֹפִין קְעָרָה. שֶׁל חֶרֶס עַל גַּבֵּי הַנֵּר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַבֶּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹטֵל כְּלִי לְהַצָּלַת קוֹרָה שֶׁאֵינָהּ נִטֶּלֶת בְּשַׁבָּת, הָא אוֹתִיבְנָא מִינַּהּ לְרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר אֵין כְּלִי נִטָּל אֶלָּא לְצֹרֶךְ דָּבָר הַנִּטָּל, וְשָׁנֵי לַהּ בְּצָרִיךְ לִמְקוֹמוֹ שֶׁל כְּלִי, דְּשָׁרֵי לְטַלְטְלוֹ לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ:

וְעַל צוֹאָה שֶׁל קָטָן. לָאו צוֹאָה שֶׁל נַעַר קָטָן קָאָמַר, דְּהָא גְּרָף שֶׁל רְעִי הוּא וּמֻתָּר לְטַלְטְלוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ לָאַשְׁפָּה, אֶלָּא הָכִי קָאָמַר וְעַל צוֹאָה שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים, מִפְּנֵי הַקָּטָן שֶׁלֹּא יְטַפֵּחַ וְיִתְלַכְלֵךְ בָּהּ. וּכְגוֹן שֶׁצּוֹאָה זוֹ מֻנַּחַת בָּאַשְׁפָּה שֶׁבֶּחָצֵר דְּלֹא רַמְיָא קַמֵּיהּ וְלָאו גְּרָף שֶׁל רְעִי הוּא, הִלְכָּךְ אֵין מֻתָּר לְטַלְטְלָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ, אֲבָל כּוֹפִין עָלֶיהָ קְעָרָה בִּשְׁבִיל הַקָּטָן שֶׁלֹּא יִתְלַכְלֵךְ:

מַעֲשֶׂה בָא. כְּפִיַּת כְּלִי עַל עַקְרָב:

בַּעֲרָב. שֵׁם מָקוֹם:

חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לוֹ מֵחַטָּאת. דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיָה עַקְרָב רָץ אַחֲרָיו חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁמָּא חַיָּב חַטָּאת מִשּׁוּם צִידָה. וּלְעִנְיָן פְּסַק הַהֲלָכָה אוֹתָן בַּעֲלֵי הָאֶרֶס שֶׁנּוֹשְׁכִין וּמְמִיתִין וַדַּאי, כְּגוֹן הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וְכֶלֶב שׁוֹטֶה, מֻתָּר לְהָרְגָן מִיָּד כְּשֶׁיִּרְאֶה אוֹתָן וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵין רָצִים אַחֲרָיו. וְאוֹתָן שֶׁאֵינָן נוֹשְׁכִים וּמְמִיתִין וַדַּאי, אֶלָּא פְּעָמִים מְמִיתִין וּפְעָמִים אֵין מְמִיתִין, אִם רָצִים אַחֲרָיו מֻתָּר לְהָרְגָן, וְאִם אֵין רָצִים אַחֲרָיו כּוֹפֶה עֲלֵיהֶם כְּלִי, וְאִם דְּרָסָן וַהֲרָגָן לְפִי תֻּמּוֹ מֻתָּר. וְלָצוּד נָחָשׁ מִפְּנֵי שֶׁרוֹצֶה לְצַחֵק בּוֹ, אָסוּר:

משנה ח

מִלֵּא מַיִם. מִבּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:

כֶּבֶשׁ. עוֹשִׂין בִּסְפִינָה גְּדוֹלָה לֵירֵד בּוֹ מִן הַסְּפִינָה לַיַּבָּשָׁה. וְאִיצְטְרִיךְ תַּנָּא לְאַשְׁמְעִינַן נֵר וּמַיִם, דְּאִי תָּנָא נֵר הֲוָה אֲמֵינָא נֵר הוּא דְּשָׁרֵי דְּלֵיכָּא לְמִגְזַר שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, דְּנֵר לְאֶחָד נֵר לְמֵאָה, אֲבָל מַיִם דְּאִיכָּא לְמִגְזַר אָסוּר. וְאִי אַשְׁמְעִינַן מַיִם הֲוָה אֲמֵינָא מַיִם הוּא דְּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל אָסוּר, אֲבָל נֵר אַף עַל גַּב דְּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל כֵּיוָן דְּאִיהוּ נַמִּי צָרִיךְ לֵיהּ שָׁרֵי, דְּנֵר לְאֶחָד נֵר לְמֵאָה, צְרִיכָא. וְכֶבֶשׁ אַף עַל גַּב דְּדָמִי לְנֵר, דְּכֶבֶשׁ לְאֶחָד כֶּבֶשׁ לְמֵאָה, מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים תָּנָא לֵיהּ, דְּמַעֲשֶׂה רַב:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה