ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ז
הָרוֹכְלִין. מוֹכְרֵי בְשָׂמִים לְקִשּׁוּטֵי נָשִׁים, וְיֵשׁ לָהֶם קֻפּוֹת קְטַנּוֹת לִצְרוֹרוֹת הַבְּשָׂמִים:
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת. דְּכֻלָּן חֲדָא הוֹצָאָה הִיא:
פָּחוֹת מִכַּגְּרוֹגָרֶת. אַף עַל גַּב דְּכָל הָאֳכָלִין שִׁעוּרָן כִּגְרוֹגֶרֶת, הָנֵי כֵּיוָן דְּלִזְרִיעָה קַיְּמֵי, אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מִכַּגְּרוֹגֶרֶת נַמִּי מִחַיַּב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא שֶׁאוֹמֵר חֲמִשָּׁה:
זֶרַע קִשּׁוּאִין. חָשׁוּב מִשְּׁאָר זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה, וְכֵן זֶרַע דְּלוּעִין, וְזֶרַע פּוֹל הַמִּצְרִי, וְהוּא שֶׁקּוֹרִין לוֹ פאסל"י בְּלַעַ"ז:
חָגָב חַי כָּל שֶׁהוּא. שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתוֹ לְקָטָן לְשַׂחֵק בּוֹ:
מֵת כַּגְּרוֹגֶרֶת. כְּדִין שְׁאָר אֳכָלִין:
צִפֹּרֶת כְּרָמִים. עוֹף שֶׁמָּצוּי בֵּין הַדְּקָלִין הַבַּחוּרִים:
בֵּין חַיָּה בֵּין מֵתָה כָּל שֶׁהוּא. שֶׁעוֹשִׂים מִמֶּנּוּ רְפוּאָה לִפְקֹחַ וּלְהַחְכִּים:
חָגָב חַי טָמֵא כָּל שֶׁהוּא. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר טָמֵא אֵין מַצְנִיעִין אוֹתוֹ לַתִּינוֹק, דִּלְמָא מָיֵת וְאָכֵיל לֵיהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: