ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ו
פִּלְפֶּלֶת כָּל שֶׁהוּא. דְּחַזְיָא לְרֵיחַ הַפֶּה, וְאֵין זֶה פִּלְפֵּל הַמָּצוּי בֵּינֵינוּ:
עִטְרָן כָּל שֶׁהוּא. שֶׁמְּרַפְּאִים בּוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּאֵב חֲצִי הָרֹאשׁ:
מִינֵי בְשָׂמִים כָּל שֶׁהֵן. לְרֵיחַ טוֹב:
מִינֵי מַתָּכוֹת כָּל שֶׁהֵן. שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת מֵהֶן דָּרְבָּן קָטָן:
מֶקֶק. רֶקֶב הַנּוֹפֵל מִסְּפָרִים אוֹ מִמִּטְפָּחוֹת שֶׁבָּלוּ, לְשׁוֹן הָמֵק בְּשָׂרוֹ (זכריה יד):
שֶׁמַּצְנִיעִים אוֹתוֹ לְגָנְזוֹ. שֶׁכָּל דָּבָר קָדוֹשׁ טָעוּן גְּנִיזָה:
מְאוּמָה. אַלְמָא אַחְשְׁבֵיהּ קְרָא לְאִסּוּרֵיהּ. וְתִקּוּן גָּדוֹל הוּא עוֹשֶׂה כְּשֶׁמּוֹצִיא עֲבוֹדָה זָרָה מִבֵּיתוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: