ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ג
כָּל הַכָּשֵׁר לְהַצְנִיעַ. שֶׁהוּא דָּבָר הֶעָשׂוּי לְצֹרֶךְ הָאָדָם:
וּמַצְנִיעִין כָּמוֹהוּ. שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁעוּר הָרָאוּי לְהַצְנִיעוֹ:
אֵין חַיָּב אֶלָּא הַמַּצְנִיעוֹ. אִם נַעֲשָׂה חָבִיב עַל אָדָם אֶחָד וְהִצְנִיעוֹ, חַיָּב עַל הוֹצָאָתוֹ אִם הוֹצִיאוֹ, אֲבָל אָדָם אַחֵר אֵינוֹ חַיָּב עָלָיו, דִּלְגַבֵּיהּ לָאו מְלָאכָה הִיא: