אור ברסלב
ברטנורא על משנה שבת פרק ז › משנה ב

ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ז · משנה ב

משנה א

הַזּוֹרֵעַ וְהַחוֹרֵשׁ. הָא דְּלֹא תָּנָא הַחוֹרֵשׁ בְּרֵישָׁא וַהֲדַר הַזּוֹרֵעַ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, לְאַשְׁמוֹעִינַן שֶׁאִם הָיָה קַרְקַע קָשָׁה וַחֲרָשׁוֹ וּזְרָעוֹ וְאַחַר כָּךְ חָזַר וַחֲרָשׁוֹ, מִחַיַּב אַחֲרִישָׁה שְׁנִיָּה מִשּׁוּם חוֹרֵשׁ:

הַקּוֹצֵר. בַּזְּרָעִים, וְהַמְּלַקֵּט בָּאִילָנוֹת, חַיָּב מִשּׁוּם קוֹצֵר:

הַמְעַמֵּר. אוֹסֵף זְרָעִים תְּלוּשִׁים וְצוֹבְרָם אֶל מָקוֹם אֶחָד:

הַזּוֹרֶה. בָּרַחַת לָרוּחַ:

הַבּוֹרֵר. פְּסֹלֶת, בְּיָדָיו אוֹ בִּכְבָרָה:

וְהַמְרַקֵּד. בַּנָּפָה, וְאַף עַל גַּב דְּהָנֵי כֻּלְּהוּ חֲדָא נִינְהוּ דִּלְהַפְרִישׁ פְּסֹלֶת מִתּוֹךְ אֹכֶל נַעֲשׂוּ שְׁלָשְׁתָּן, מִשּׁוּם דִּשְׁלָשְׁתָּן הָווּ בַּמִּשְׁכָּן אַף עַל גַּב דְּדָמוּ לַהֲדָדִי חָשֵׁיב לְהוּ כָּל חֲדָא בְּאַנְפֵּי נַפְשַׁהּ. אִי נַמִּי לְפִי שֶׁאֵינָן בְּבַת אַחַת אֶלָּא זֶה אַחַר זֶה:

הָאוֹפֶה. לֹא הַוְיָא בַּמִּשְׁכָּן, דְּאֵין אֲפִיָּה אֶלָּא בַּפַּת, וּפַת לֹא שַׁיְכָא בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, אֶלָּא תַּנָּא סִדּוּרָא דְּפַת נָקַט, וּמִיהוּ מְבַשֵּׁל שֶׁהוּא מֵעֵין מְלֶאכֶת אוֹפֶה הֲוָה בַּמִּשְׁכָּן, בַּסַּמְּמָנִין שֶׁל צֶבַע תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי. וְהַמֵּגִיס בִּקְדֵרָה, וְהַנּוֹתֵן כִּסּוּי עַל גַּבֵּי קְדֵרָה הָעוֹמֶדֶת עַל הָאֵשׁ, חַיָּב מִשּׁוּם מְבַשֵּׁל, וְכָל הָנָךְ קַמָּאִי דְּחָשֵׁיב בְּמַתְנִיתִין הַזּוֹרֵעַ הַקּוֹצֵר הַדָּשׁ וְכוּ', כֻּלְּהוּ הָווּ בַּסַּמְּמָנִין בַּצֶּבַע שֶׁל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן:

הַגּוֹזֵז צֶמֶר. וְכָל שְׁאָר מַלְאֲכוֹתֶיהָ שַׁיְּכֵי בְּצֶמֶר תְּכֵלֶת שֶׁל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן:

הַמְּלַבְּנוֹ. מְכַבְּסוֹ בַּנָּהָר:

הַמְּנַפְּצוֹ. חוֹבְטוֹ בְּשֵׁבֶט, אִי נַמִּי סוֹרְקוֹ בְּמַסְרֵק:

הַמֵּסֵךְ. אורדי"ר בְּלַעַ"ז:

בָּתֵּי נִירִין. שֶׁנּוֹתֵן שְׁנֵי חוּטִין בְּתוֹךְ הַבֵּית נִיר:

הַפּוֹצֵעַ. מֵסִיר חוּטֵי הָעֵרֶב מֵעַל הַשְּׁתִי אוֹ הַשְּׁתִי מֵעַל הָעֵרֶב, לְצֹרֶךְ אֲרִיגָה:

וְהַקּוֹשֵׁר וְהַמַּתִּיר. שֶׁכֵּן צָדֵי חִלָּזוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ עוֹשִׂין הַתְּכֵלֶת קוֹשְׁרִין וּמַתִּירִין, שֶׁפְּעָמִים צָרִיךְ לִטֹּל חוּטִין מֵרֶשֶׁת זוֹ לְהוֹסִיף עַל זוֹ, וּמַתִּיר מִכָּאן וְקוֹשֵׁר כָּאן:

וְהַתּוֹפֵר וְקוֹרֵעַ. נַמִּי הֲוֵי בַּיְרִיעוֹת, שֶׁכֵּן יְרִיעָה שֶׁאֲכָלָהּ עָשׁ וְנִקְּבָה בּוֹ נֶקֶב קָטָן וְעָגֹל, צָרִיךְ לִקְרֹעַ לְמַטָּה וּלְמַעְלָה אֶת הַנֶּקֶב, שֶׁלֹּא תְּהֵא הַתְּפִירָה עֲשׂוּיָה קְמָטִין קְמָטִין:

וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. וְהוּא שֶׁקְּשָׁרָן, דְּאִי לֹא קְשָׁרָן לֹא קַיְּמֵי. וּמִחַיַּב תַּרְתֵּי, מִשּׁוּם קוֹשֵׁר וּמִשּׁוּם תּוֹפֵר:

הַצָּד צְבִי. וְכָל מְלֶאכֶת עוֹרוֹ נוֹהֶגֶת בַּתְּחָשִׁים בְּעוֹרוֹתֵיהֶן:

הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְּעַבְּדוֹ. בַּגְּמָרָא מַקְשֶׁה דְּהַיְנוּ מוֹלֵחַ הַיְנוּ מְעַבֵּד, אֶלָּא אַפֵּיק חַד מִנַּיְהוּ וְעַיֵּל שִׂרְטוּט בִּמְקוֹמוֹ, שֶׁמְּשַׂרְטֵט מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת הוּא:

הַמְּמַחְקוֹ. מְגָרֵד שְׂעָרוֹ:

מְחַתְּכוֹ. מַקְצִיעוֹ וּמְחַתְּכוֹ לִרְצוּעוֹת וְסַנְדָּלִים:

וְכוֹתֵב וּמוֹחֵק. הָווּ בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁכֵּן רוֹשְׁמִים בַּקְּרָשִׁים לֵידַע אֵיזֶה בֶּן זוּגוֹ, וְכוֹתֵב אוֹת בָּזֶה וְאוֹת בָּזֶה, וּפְעָמִים שֶׁטָּעָה וּמוֹחֵק:

מְכַבֶּה וּמַבְעִיר. בָּאֵשׁ שֶׁתַּחַת דּוּד הַסַּמְּמָנִין:

מַכֶּה בַפַּטִּישׁ. הוּא גְּמַר מְלָאכָה, שֶׁכֵּן אֻמָּן מַכֶּה בַּסַּדָּן בִּגְמַר מְלָאכָה, וְאֵין מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ חַיָּב אֶלָּא בִּגְמַר מְלָאכָה. וּמִנְיָנָא דְּרֵישָׁא דְּמָנָה אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת, אַף עַל גַּב דַּהֲדַר חָשֵׁיב לְהוּ חֲדָא חֲדָא, אֲתָא לְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ עָבֵיד אֱינַשׁ כָּל מְלָאכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בְּשַׁבָּת אַחַת, בְּהֶעְלֵם אַחַת, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְחַיֵּב יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים חַטָּאוֹת, דְּכֻלְּהוּ שְׁאָר מְלָאכוֹת תּוֹלָדוֹת לְהָנָךְ אָבוֹת, וְאִשְׁתַּכַּח דְּעָבֵיד אָב וְתוֹלָדָה דִּילֵיהּ וְלֹא מִחַיַּב אֶלָּא חֲדָא:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה